עובדים המחזיקים ברישיון ישיבה מסוג א/5 זכאים לכלל הזכויות להן זכאים עובדים ישראלים. מעסיק שהעסיק עובד זר ובמהלך ההעסקה ניתן לעובד רישיון ישיבה א/5, מחויב לבצע הפרשות ותשלומים עבורו כמו לכל עובד ישראלי, וכן תשלומים לקרנות פנסיה והשתלמות (חלף הפרשות לחשבון הפיקדון של רשות האוכלוסין וההגירה). לעובדים בעלי רישיון מסוג זה קיים מספר תעודת זהות ועל כן אין מניעה לפתוח להם חשבון בקרן פנסיה לצורך זכויותיהם הפנסיוניות.

מחולל זה מפרט את זכאותו של העובד להיעדר בשל מחלת ילדו ואת זכאותו לתשלום דמי מחלה עקב היעדרות זו.

המוסד לביטוח לאומי פרסם הודעה על העברת מענק מעבר לנשים שנולדו בשנת 1960 עבור החודשים ספטמבר עד דצמבר. התשלום עבר ישירות לחשבון הבנק של הנשים שהגישו תביעה ונמצאו זכאיות.

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה הודעה לפיה הוחלט על ידי מ״מ שר הפנים להאריך את הרישיונות לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר) של אזרחי אוקראינה ששהו כחוק בישראל ביום תחילת המלחמה או שנכנסו לאחר תחילתה עד ליום 30.4.2023.

עובד בן 72 התקבל לעבודה בחברה העוסקת באספקת עובדים למוסדות רפואיים לפעילויות סיעוד והשגחה. בפועל העובד לא שובץ למשמרות בטענה כי המעסיקה לא קיבלה מבית החולים משמרות לשיבוץ. כמו כן משיחות עם נציגי המעסיקה הועלו טענות הקשורות לגילו של העובד ולכושרו הפיזי הנובע מגילו המבוגר. העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין הפרת תום הלב של המעסיקה באי גילו פרטים הנוגעים לתנאי העסקה וכן בגין הפליה מחמת גיל. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של העובד ופסק כי המעסיקה כשלה פעמיים הן בהתנהגות חסרת תום-לב כלפי העובד, והן באפליה מחמת גיל ובניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (סע"ש 71643-12-20, ג'ורג' בירו נ' מ.ס.ד. חיפה חברה למסחר בע"מ, מיום 26.10.22).

מזמינת השירות "שופרסל" ערערה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לחייבה לשלם זכויות סוציאליות לשתי עובדות חברת ניקיון אשר עבדו בחצריה. בית הדין קבע כי שופרסל אחראית ליצירת חוזה הפסד מול חברת הניקיון אשר פורקה. בית הדין הארצי קיבל את טענות העובדות וקבע כי שופרסל תשלם לעובדות את הזכויות הסוציאליות שלא שולמו להן ע"י המפרק וביטוח לאומי (ע"ע 46450-01-21, שופרסל בע"מ נ' ASMERET TEKABO BEYENE ואח', מיום 16.01.2023).

עובדים אשר הועסקו ברשות האוכלוסין וההגירה תבעו פיצוי כספי בסך 10,000 ₪ לכל עובד בשל העסקה בתנאים שאינם הולמים. העובדים טענו כי התנאים הפיזיים והתברואתיים במתקן בו הועסקו היו בלתי סבירים בעליל. המעסיקה טענה כי העובדים אינם זכאים לפיצוי מאחר שהיא טיפלה ומטפלת בליקויים. בית הדין קבע שדין התביעה להתקבל בחלקה ופסק פיצוי בגובה 3,000 ₪ לכל אחד מהעובדים. בית הדין הדגיש כי כל עובד זכאי לתנאים פיזיים הולמים במקום עבודתו, כנגזרת מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו (סע"ש 62802-03-19, רועי חודדה ואח' נ' מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה, מיום 9.11.2022).