תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שעות נוספות
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
ארציעע **/**
חתימת המעביד על כרטיס נוכחות של עובד בו מצוינות שעות נוספות, אינה מהווה הודאה בזכותו של העובד לגמול עבורן
בית הדין הארצי דחה את טענות העובד בנוגע לזכאותו לקבלת גמול עבור שעות נוספות וקבע, כי חתימת המעביד על כרטיס הנוכחות של העובד בו מצוינות השעות הנוספות, אינה מהווה הודאה בזכות העובד לגמול עבורן, הן לאור הכחשת המעבידה בדבר עצם הזכות, והן בשל כך שהעובד עצמו לא תבע גמול שעות נוספות במהלך עבודתו. בית הדין חזר על ההלכה לפיה לא ניתן לתקן כתב תביעה על ידי הוספת עילה חדשה שהתיישנה בעת הגשת הבקשה לתיקון (ע"ע 85/06 יהודה גור נ' ניסקו תעשיות (1992) בע"מ, מיום 26.3.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:3
ארצי
01/02/2007 |
בפני השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארדנציג עובדים מר יהודה בן הרוש, נציג מעבידים מר רפי פרבר ,
ארציעע ***/**
תשלום עבור כוננות ושהיה בחצרי המעביד
בית הדין הארצי קיבל את ערעורם של 2 עובדי בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע בקובעו כי השעות בהן שהו ככוננים בחצרי המעביד הנן שעות עבודה המזכות בתשלום עבור שעות נוספות. נקבע כי העובדה שבחלק משעות התורנות לא הייתה פעילות שהצריכה פעולה מצד העובדים, אינה גורעת ממהותן של שעות אלה כשעות עבודה. בית הדין מסתמך בפסיקתו על הגדרת המונח שעות עבודה בחוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". כמו כן, בית הדין קבע, כי יש לראות את כל שעות שהותם בבית הספר בזמן התורנות כשעות עבודה, זאת מכיוון שהשעות הכלולות באותה מתכונת קבועה של שעות עבודה ייחשבו כשעות עבודתו. מעביד הטוען כי העובד לא עבד בכל השעות הכלולות באותה מסגרת עליו נטל הראיה.
תחום: פסיקה
עמודים:14
ארצי
ארציעע ***/**
זכאות עובד סיעוד זר לתשלום עבור שעות נוספות
בית הדין הארצי לעבודה חזר על הקביעה לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובד סיעודי המעניק שירותי סיעוד בבית המטופל. אף מעבר לכך, רוככה הדרישה להוכחת השעות הנוספות וכעת העובד לא נדרש לכמת את השעות הנתבעות אחת לאחת ודי בכך כי יוכיח מתכונת עבודה כללית, שמשמעותה עבודה בשעות נוספות. במקרה הנדון קבע בית הדין כי אין די באמירה כללית לפיה עבד העובד כל יום בין 7:00 ל- 22:00 כדי להוכיח מתכונת עבודה בשעות נוספות ועל כן נדחתה תביעת העובד .
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
אזורי ת"אעב *****/**
זכאותה של עובדת בעלת מוגבלות שכלית שהועסקה כמתנדבת לקבלת תמורה כספית עבור עבודתה
המחלוקת שהובאה בפני בית הדין היא האם פעילותה של התובעת במשך 11 שנה אצל הנתבעת הייתה כמתנדבת המבקשת לעצמה "מקום שיקום", או כעובדת הזכאית לתשלום שכר ההולם את תרומתה. בית הדין קבע כי מבלי לגרוע מהעובדה שהעבודה בגן תרמה רבות לתובעת וקידמה אותה במובנים שונים, עדיין מדובר בעבודה במובנה המשפטי, אשר יש ליתן שכר בגינה. התמורה הרוחנית והחברתית שייתכן כי העובדת קיבלה אינה מאיינת את זכותה לקבלת תמורה חומרית. במקרה דנן, על פי 'מבחני הסטטוס' מדובר בעובדת שהשתלבה במפעל ועבדה בו שנים ארוכות. אין זה משנה אם היה עבורה תקן, אם לאו. הגן- כעסק כלכלי - נהנה מעבודתה של התובעת ופעילותה בו אינה נכנסת בגדר 'פעילות התנדבותית'
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ת"א
15/11/2006 |
כב' השופטת מיכל לויטנ.צ. מר עמיר , נ.צ. מר גמליאל ,
אזורי ת"אעב ****/**
חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל ככלל על עובדי סיעוד
בית הדין חזר על הקביעה כי ככלל חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אינו חל על עובדי סיעוד, כיוון שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. השכר הסביר לו זכאי העובד הוא שכר מינימום בתוספת 30%. לאור טענת המעבידה לפיה העיכוב בתשלום השכר נבע מדרישת העובדת לקבל שכר בדולרים, דחה בית הדין את תביעת העובדת להלנת שכר, וראה בהתנהגות המעבידה "טעות כנה" בכך שסברה שהיא מיטיבה עם העובדת ולא פוגעת בה
תחום: פסיקה
עמודים:16
אזורי ת"א
27/09/2006 |
אביטל רימון-קפלןפליצ'יה פלד , יצחק ברוך ,
אזורי חיפהעב ****/**
התובע גמול שעות נוספות חייב להוכיח גם את מספר השעות בהן הועבד בכדי שבית הדין יוכל לפסוק סכום קצוב
בית הדין קבע כי העובדות הוכיחו שהועבדו בשעות נוספות וכן הוכיחו את מספר השעות שהועבדו בהן, ולכן הן זכאיות לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות. יש לראות את המעבידה כמי שמוותרת על הזכות לנכות בגין היעדרות העובדות מאחר ומלכתחילה שילמה להן שכר מלא גם כאשר איחרו או נעדרו מעבודה. המעבידה לא הצליחה להוכיח כי המניע האמיתי להתפטרות העובדת אינו קשור כלל לתנאי העבודה ולפיכך זכאית העובדת לפיצויי פיטורים מהמעבידה בנסיבות התפטרותה.
תחום: פסיקה
עמודים:29
אזורי חיפה
16/08/2006 |
אביטל רימון-קפלן
אזורי חיפהעב ***/**
הפסקת העסקה בשעות נוספות אינה מהווה הרעה מוחשית
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה חזר על ההלכה לפיה עבודה בשעות נוספות איננה זכות המגיעה לעובד והופכת לחלק מתנאי העבודה אותם יכול העובד לכפות על מעבידו. היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות להחלטת המעביד, בהתאם לצרכיו, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. ביחס לטענת המעבידה כי אין העובדים רשאים להסתמך על טענה זו משלא העלו אותה בכתב התביעה בהתצהיריהם, חזר בית הדין על ההלכה לפיה הגישה בבית הדין גמישה ותהיה לו סמכות לדון בטענות שלא נטענו ובלבד שניתנה הזדמנות לצדדים ולהגיב עליהן. בית הדין ציין כי על אף שלא קיימת לעובדים זכות קנויה להעסקה בשעות נוספות, המעבידה היתה צריכה לפרט בפני העובדים את העומד ביסוד כוונתה להפסיק להעסיקם בשעות נוספות, לאפשר להם להשמיע טענותיהם בטרם קבלת החלטתה ולתת להם הזדמנות הולמת לשנות את רוע הגזירה. כל זאת בשים לב לכך שמשך כשני עשורים קיבלו אישור לעבוד בשעות נוספות.
תחום: פסיקה
עמודים:15
אזורי חיפה
אזורי י-םעב ****/**
בית הדין קבע - חוק שעות עבודה ומנוחה יחול גם על עורכי דין
ביהמ"ש קובע, כי אין בעובדה כי הנורמה המקובלת בענף עריכת הדין היא של תשלום שכר גלובלי, ללא תשלום גמול בעד עבודה בשעות נוספות לפי החוק, כדי להשליך על כל מקרה. העובדה שמדובר בנורמה מקובלת, מביאה לתוצאה מקפחת, שכן לעורכי דין שכירים שסיימו זה עתה את מבחני הלשכה והם חסרי ניסיון, אין כוח מיקוח. נקבע, כי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו ובמקרה דנן, הנתבע לא נתן לתובעת חופש פעולה כזה המעיד על "יחסי אמון מיוחדים"
תחום: פסיקה
עמודים:16
אזורי י-ם
ארציעע ***/**
עובד התובע גמול שעות נוספות, מחויב בהוכחת קיום שעות העבודה בפועל
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי נטל ההוכחה כי העובד עבד שעות נוספות מוטל על העובד. במקרה הנדון, העובד לא הרים את נטל ההוכחה שכן המסמכים אותם צירף לתצהירו לא היו אותנטיים אלא היו רישומים שנערכו בדיעבד. לפיכך, לא התקבלה תביעתו של העובד לתשלום גמול שעות נוספות (ע"ע 129/05 נחום גידו נ' ארגמן טורס בע"מ, מיום 29.6.06).
תחום: פסיקה
עמודים:7
ארצי
אזורי ת"אעב ****/**
על התובע גמול שעות נוספות להוכיח את שעות העבודה באופן פרטני או את מתכונת שעות עבודתו בכללותה
התובעת, אזרחית פולין, עבדה אצל המנוחה, שסבלה מבעיות בריאותיות שונות, במתן עזרה אישית וסיעודית. התובעת התגוררה עם המנוחה בביתה, עד אשר הועברה המנוחה לאישפוז במחלקה הסיעודית בבית אבות. גם שם, המשיכה התובעת לסעוד את המנוחה, אם כי במתכונת עבודה שונה. בכתב תביעתה, טענה התובעת כי במשך כל שנות עבודתה עבור המנוחה, העניקה לה התובעת עזרה סיעודית, דאגה לניקיון הבית, ערכה עבורה קניות, ליוותה אותה כל אימת שנדרשה לצאת את ביתה, ועמדה לרשותה לטיפול ולעזרה בכל שעות היממה, למעט שעות החופשה השבועיות שניתנו לה. למרות זאת, כך טענה, לא שולם לה גמול בגין עבודה בשעות נוספות, ולכן תבעה שכר בגין 6 שעות עבודה נוספות בכל יום, למשך כל תקופת עבודתה. בנוסף, טענה התובעת כי במשך כל תקופת עבודתה אושרו לה רק 15 שעות מנוחה שבועיות. מכיוון שהתובעת זכאית ל-36 שעות חופשיות בכל שבוע, היא תבעה הפרשי שכר בגין שעות המנוחה השבועיות שלא ניתנו לה, במשך כל תקופת עבודתה * נקבע: סוגיית העבודה בשעות נוספות של עובדי סיעוד, המתגוררים תוך כדי עבודתם בבית מעבידם, נדונה רבות בפסיקת בית הדין הארצי (ע"ע 1333/04 Baloyo Teresita נ' יוסף ורות לוגסי). הכלל הרווח בפסיקה הוא כי על התובעים להוכיח את שעות העבודה בהן עבדו באופן פרטני, אלא אם כן יעלה בידם להוכיח, תחת זאת, את מתכונת שעות עבודתם בכללותה, כאשר ממתכונת שעות העבודה ניתן יהיה להיווכח כי עבדו, ברגיל, מספר שעות המזכה אותם בתגמול עבור שעות נוספות. נמצא, כי התובעת לא הוכיחה את מתכונת שעות עבודתה. התובעת הסתפקה באמירה כללית לפיה היא היתה זמינה לטיפול ולעזרה במנוחה "בכל שעות היממה", כשהיא מפרטת שבמסגרת עבודתה העניקה לה עזרה סיעודית, דאגה לניקיון הבית, ערכה קניות, ליוותה את המנוחה לכל עיסוקיה, ואף הקריאה לה עיתונים וספרים בשפה הפולנית במשך כשלוש שעות מדי יום. התובעת לא תיארה את סדר יומה בעבודה, ולא פירטה מאיזו שעה ועד איזו שעה עמדה לרשות המנוחה, שאז ניתן היה לראות בשעות אלה "שעות עבודה" לפי הגדרת סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ולהסיק את מספר שעות עבודתה של התובעת בכל יום. כך גם עלו סתירות בתצהיריה השונים. כמו כן, התובעת טענה, מחד, שנאלצה להיות "צמודה" למנוחה במשך 24 שעות ביממה, לסייע לה, ללוות אותה למוסדות רפואיים, ולהקריא לה ספרים ועיתונים, כשמאידך, סיפרה כי המנוחה ניהלה חיים חברתיים אינטנסיביים, ביקרה במועדונים, השתתפה בפעילויות ויצאה לטיולים ולבתי הארחה. ביהמ"ש קובע, כי הוא התקשה להבין מעדותה של התובעת ומכל גרסאותיה, מה היתה מתכונת עבודתה, והתרשמותו היא, כי עדותה בעניין זה לא היתה כנה ואמיתית. לפיכך, התובעת לא הוכיחה את מתכונת עבודתה עבור המנוחה, וממילא היא לא הוכיחה כי עבודתה בוצעה במשך שעות ארוכות כל יום, ובכלל זה ב"שעות נוספות". התביעה נדחית
תחום: פסיקה
עמודים:11
אזורי ת"א
31/10/2005 |
כבוד השופטת לאה גליקסמןנ.צ.(מעבידים) איתן ליברוט ,
אזורי ת"אעב ******/**
חוק שעות עבודה ומנוחה חל גם על עובדי היי-טק
הנתבעת היא חברה העוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת אלחוטית. התובע עבד בנתבעת החל מנובמבר 1991, כמהנדס פיתוח ובינואר 1996, קודם לרכז את נושא יחידות הקצה בחברה. במסגרת תפקידו, היה התובע אחראי על הפיתוח, העברה לייצור של היחידות, עמידתן בדרישות התקן וקיום ההסכמים העסקיים של החברה עם הזכיינים. בחודש יוני 1998 הודיע התובע על התפטרותו מעבודתו בחברה וכעת הוא תובע, בין היתר, תשלום גמול שעות נוספות ובכך יתמקד התקציר. לטענת הנתבעת, התובע שימש בתפקיד ניהולי ולכן לא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951. כמו כן, תביעתו נגועה בחוסר תו"ל, מאחר ושולם לו שכר גבוה, שכלל בתוכו תמורה בעד השעות הנוספות, כאשר ההסכמה הייתה שלא ישולם בעדם תשלום נפרד * נקבע: בהתאם לפסיקה, "מנהל" הוא מי שקובע את מדיניות הנהלת המפעל, מיישם את החלטות ההנהלה ומביאן לכלל ביצוע, ויש לו שיקול דעת עצמאי בביצוע מדיניות ההנהלה ובהתאמתה למציאות המשתנה. אין הדבר תלוי בתוארו הרשמי או התקני אלא בתפקיד עצמו. אמנם התובע לא היה ממונה על עובדים אך אנו סבורים, כי אין מדובר ב"סממן בלעדיו אין", ועשויים להיות תפקידי ניהול שאינם כרוכים בניהול צוות עובדים. השינוי בשכרו של התובע, כמו גם מתן רכב חברה, מעידים לדעתנו על שינוי מעמדו והיות התפקיד החדש "תפקיד ניהולי". נטל ההוכחה, כי על התובע חל אחד החריגים לתחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, מוטל על החברה. במקרה הנדון, משלא הובאו בפנינו ראיות על מהות תפקידו של התובע עד למינויו לרכז יחידות הקצה בחברה, אזי לא הוכח כי עד אז תפקידו היה ניהולי. אכן, מעדותו של התובע עולה, כי גם מעבידים אחרים בענף ההייטק אינם משלמים תמורה בעד עבודה בשעות נוספות, וכי השכר ששולם לו שיקף את השכר המקובל בענף אותה תקופה. אולם, אין בעובדה כי הנורמה המקובלת בענף היא לתשלום שכר גלובלי, ללא תשלום גמול בעד שעות נוספות לפי החוק, כדי להביא למסקנה כי תביעתו של העובד נגועה בחוסר תום לב. ההיפך הוא הנכון. לנוכח העובדה כי מדובר בנורמה מקובלת, התוצאה היא שלעובד בענף זה אין למעשה כוח מיקוח מול המעביד בעניין תשלום תמורה בעד שעות נוספות ולמעשה, נכפית עליו ההסכמה לעבוד בשכר גלובלי, בניגוד להוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1985. משמעותה המשפטית של טענת החברה היא למעשה הרחבת החריגים שבסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, גם לאותם מקרים בהם "מקובל" שלא לשלם גמול שעות נוספות. הרחבה כזו מנוגדת לחוק ולפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה, לפיה יש לפרש את החריגים לתחולת החוק בצמצום. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובע בתקופה שמתחילת עבודתו ועד למועד מינויו לתפקיד רכז יחידות קצה, המהווה תפקיד ניהולי
תחום: פסיקה
עמודים:20
אזורי ת"א