תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שוויון הזדמנויות
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
26/04/2007 |
בית הדין האזורי לעבודה ת"א - יפובפני כב' השופטת דינה אפרתי , נ.צ. גב' יעל ארטשטיין , נ.צ. גב' רונית כהן ,
אזורי ת"אעב ****/**
מעביד חויב בפיצוי כולל של 85,500 ש"ח, משהוכח, כי פיטורי עובדת בסמוך לתום חצי שנת עבודה נעשו על מנת לעקוף את סעיף 9 לחוק עבודת נשים
בית הדין קבע, כי העובדת הוכיחה, שפיטוריה בעיצומה של תקופת מחלה, ובסמוך לתום שישה חודשי עבודה, נעשו על מנת לעקוף את הוראת החוק, המחייבת קבלת היתר טרם פיטורי עובדת בהריון. לאור זאת, ומשהוכח כי המעבידה נהגה בחוסר תום לב, פסק בית הדין, כי על המעבידה לפצות את העובדת, בגין הנזק שנגרם לה בשל פיטוריה. עוד נקבע, כי העובדת עמדה בנטל ההוכחה, לפיו פיטוריה נבעו, לכאורה, משיקול פסול, על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ואילו המעביד לא עמד בנטל ההוכחה, לסתור את טענותיה של העובדת (עב 6066/05 יאנה יורקובסקי נ' דיזנהויז סיטונאי תיירות בע"מ, מיום 26.4.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:16
אזורי ת"א
תחום: דברי הסבר
עמודים:2
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
07/03/2007 |
שמואל טננבוים
אזורי ת"אעב ****/**
עובד המבסס עילה לכאורה לקיומה של הפליה על רקע גיל, מעביר את נטל ההוכחה למעביד
לאחר שעובד מבסס עילה לכאורה לקיומה של הפליה על רקע גיל, עובר נטל ההוכחה למעביד לסתור את הטענה לפיה, התנהגותו נגועה בהפליה פסולה. המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה רואים בחומרה רבה קיומה של הפליה. מדובר לא רק בהפרת חוק אלא גם בהפרת עקרון השוויון שהינו זכות חוקתית והפרתו נחשבת לפגם חמור במיוחד. ההפליה על כל צורותיה נוגדת את תקנת הציבור. כמו כן, בית הדין קבע, כי ביחס לאפשרות צבירת החופשה עבור שלוש שנים בלבד, ההנחה הנה כי עובד היוצא לחופשה מנצל את יתרות החופשה שנצברו לזכותו בשנים הקודמות וזאת בהיעדר הוכחה אחרת (עב 5119/06 בכר יהודית נ' אמזה בע"מ, מיום 12.3.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:7
אזורי ת"א
25/02/2007 |
אריאלה גילצר-כץ
אזורי ת"אתפ ***/**
היסוד הנפשי הנדרש בעבירות לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הנו מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה
בית הדין קבע, כי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה הוכיח, שהוחלט לפטר את העובדת ולא אדם אחר, וכי פיטורים אלו היו בעקבות הריונה. העובדה שהעובדת זכתה ליחס רע ביחס לעמיתותיה לעבודה, בעקבות הריונה מבססת את יסוד ההפליה. המעבידים היו מודעים להריונה של העובדת וכן היו מודעים לכך שזו הסיבה שבעטיה היא פוטרה. לפיכך, קבע בית הדין, כי מתקיימת דרישת ההוכחה של היסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו, משהוכח כי הוחלט לפטר את העובדת ולא אדם אחר, וכי פיטורים אלו היו בעקבות הריונה.
תחום: פסיקה
עמודים:13
אזורי ת"א
אזורי ת"אעב ****/**
שקילת גיל העובד מהווה אפליה גם אם לא השפיעה על קבלת ההחלטה בדבר המשך העסקתו
בית הדין קבע, כי על מנת להראות קיומה של אפליה פסולה אין העובד נדרש להראות כי לקיחתו בחשבון של שיקול פסול היא שהייתה הגורם היחיד או המרכזי שהביא לקבלת ההחלטה אשר כנגדה הוא יוצא. עצם הכללתו של שיקול פסול, ללא קשר למידת השפעתו על החלטת המעביד, מהווה ביטוי מובהק ליחס בלתי שוויוני לעובדים או למועמדים לעבודה. שקילת גילו של מועמד תוך השפלתו, ללא קשר להשלכותיה על ההחלטה, הנה ביטוי מובהק ליחס השונה כלפיו, יחס שלא ניתן להצדיקו בטענה של "שונות רלוונטית".
תחום: פסיקה
עמודים:48
אזורי ת"א
תחום: חקיקה
עמודים:3
תחום: דברי הסבר
עמודים:2
עליוןעב ****/**
ההיטל המוטל על מעסיקים של עובדים זרים אינו בגדר הפלית העובדים הזרים
העותרים מעסיקים עובדים זרים מסין, תאילנד ורומניה. הם עותרים כנגד סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, המטיל היטל על מעסיקים בגין העסקתם של "עובדים זרים". לטענתם, היטל המעסיקים מייקר את העסקתם של עובדים זרים, ובכך, מפלה אותם בסיכויי הקבלה לעבודה לעומת עובדים ישראלים. זאת, בניגוד לאיסור ההפליה שבאמנות למניעת מסי כפל בהן התקשרה ישראל עם סין, תאילנד ורומניה*נקבע: באמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל אכן נקבע עקרון איסור הפליית עובדים הזרים. ברם, איסור ההפליה שבאמנה מכוון בראש ובראשונה למנוע הפליה במס המוטל על העובד הזר לעומת עמיתו המקומי. הוא לא נועד להגן על עובדים פוטנציאליים, אשר אינם מועסקים וכל רצונם הוא להיות מועסקים במדינה המארחת. על כן, אין לקבל את טענת העותרים כי היטל המעסיקים על פי סעיף 45 לחוק מפר את איסור ההפליה בהפלותו עובדים זרים בקבלה לעבודה בישראל. טענה נוספת של העותרים היא כי היטל המעסיקים סותר את האמור באמנה בדבר עובדים מהגרים של ארגון העבודה הבינלאומי, הקובעת בסימן ו' כי "1. כל חבר שלגביו עומדת אמנה זו בתקפה מתחייב לנהוג במהגרים הנמצאים בהיתר בתחומי ארצו, ללא הפלייה...". אכן, אמנת ארגון העבודה בדבר עובדים מהגרים נכנסה לתוקף לגבי ישראל אמצע שנות ה - 50. ברם, אמנה זו מעולם לא נקלטה בדין הפנימי על-ידי אקט חקיקתי של הכנסת. על כן, אין בה כדי לחייב את ישראל במישור הפנימי. העתירה נדחית.
תחום: פסיקה
עמודים:13
עליון
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
