תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הטבה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
21/04/2010 |
אריאל דרייפוס עו"ד, רו"ח
תחום: מאמרים
עמודים:5
תחום: דברי הסבר
תחום: חוזרים
01/06/2009 |
אריאל דרייפוס עו"ד, רו"ח
תחום: מאמרים
עמודים:4
ארציעע ***/**
הסכמה על שכר נטו, תחול רק כאשר השינויים, שחלים בשיעורי המס, הם שינויים רגילים, הנובעים מעדכון שוטף של מדרגות המס, ולא שינויים מהותיים בחקיקה
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של עובד, שתבע לקבל את הטבת המס, שניתנה לתושבי באר שבע והנגב. נקבע, כי יש לפרש את ההסכמה בין הצדדים על שכר נטו, כחלה רק במקרה בו השינויים שחלים בשיעור המס לרעה ולטובה הם שינויים רגילים, הנובעים מעדכון שוטף של מדרגות המס, ולא משינויים מהותיים בחקיקה. בית הדין קבע, כי ניתוב הטבת המס, שכוונה ישירות לעובד, כתושב באר שבע, אל המעסיקה, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה. על כן, נקבע, כי אין בהסכמתו של העובד על שכר בשיעור נטו, כדי למנוע ממנו את הזיכוי ממס לפי החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 125), תשס"א-1991 (ע"ע 677/06 שלום עמק נ' חברת אסיפון צפון (1990) בע"מ, מיום 28.2.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:19
ארצי
תחום: חוזרים
עמודים:1
20/11/2005 |
כב' השופט אלון יוסף
מחוזי ב"שעמה ***/**
פיצויי פיטורים אינם "הכנסת עבודה" ואינם מזכים מעסיק תושב אילת בהטבת מס
בשנת 2000 סגרה המערערת את מפעליה באילת במסגרתם שילמה לעובדיה פיצויי פיטורין. לטענתה, פיצויים אלו הינם בגדר "הכנסת עבודה" כמובנה בסעיף 12(א) לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטור והנחה ממסים), תשמ"ה-1985 (להלן: "החוק"), והיא זכאית בגינם להטבה הקבועה באותו סעיף, וזאת בדרך הקבועה בס"ק ב' לפיו, יופחת סכום ההטבה מהסכום שהייתה חייבת לנכות במקור עפ"י סעיף 164 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). המשיב לא קיבל טענתה זו של המערערת והוציא כנגדה שומות מס, בהן חייב אותה בתשלום מלוא סכומי הניכויים מתשלומי פיצויי הפיטורין. מכאן הערעור * נקבע: הבעייתיות שבסיווגם של פיצויי פיטורים כ"הכנסת עבודה" או כ"הכנסה הונית", נובעת מדו-הפנים שבמהותו של תשלום זה. מחד, מדובר בתשלום שמקבל עובד ממעבידו אשר מקור החיוב לתשלומו הינו ביחסי העבודה ששררו ביניהם, קודם להפסקת העבודה. בהיבט זה הנטייה היא לסווגם כ"הכנסת עבודה". זוהי בתמצית גישת המערערת. מאידך, המדובר בתשלום שאין העובד זכאי לו אוטומטית מעצם עבודתו עבור המעביד, שכן, זכאי לתשלום פיצויי פיטורין רק עובד שפוטר מעבודתו או שעבודתו הופסקה באחת מהסיטואציות הקבועות לעניין זה, בחוק פיצויי פיטורין. זאת ועוד. בניגוד ל"משכורת" המשולמת לעובד במהלך עבודתו, בתמורה לעבודתו ובמסגרת יחסי עובד-מעביד, הרי שפיצויי הפיטורין משולמים לאותם עובדים הזכאים להם עפ"י דין לאחר שנסתיימו יחסי עובד-מעביד וכפיצוי על הפסקת וסיום מקור ההכנסה שנתגלם באותו מקום עבודה. בשאלה זו נפסק באופן ברור וחד משמעי, כי פיצויי פיטורין הנם מחוץ להגדרת "הכנסת עבודה" (ע"א 604/73 פרמה שרפ בע"מ נ' פ"ש חיפה). למעלה מן הצורך אציין, כי דין הערעור להדחות גם מתוך הפרשנות הנדרשת ליתר מרכיביו של ס"ק 12(א) לחוק דנן ומתוך הפרשנות התכליתית שביסוד חוק זה, לפיה עיקר הפטור ו/או ההטבה עניינם בתמרוץ משקיעים, מעסיקים ועובדים לעבור לאילת ולהקים בה מקורות תעסוקה וייצור. התשלומים בגינם מבקשת המערערת את הטבות המס אינם תשלומים המשתלמים "בעד עבודה המתבצעת בתחום העיר אילת" אלא תשלומי מענק פרישה ששולמו עקב סגירת המפעלים באילת בתור פיצוי לעובדיה עבור הפסקת עבודתם באילת שלא תתבצע עוד. הדבר מתיישב אף אם התנאי השני בסעיף והוא כי אותה הכנסת עבודה היא כזו המשולמת בעד עבודה המתבצעת באילת ולא כפיצוי רטרואקטיבי לעבודה שהופסקה עקב סגירת מקום העבודה. יתכן והתוצאה היתה שונה אם מדובר היה במעסיק הממשיך לקיים את מקום העבודה והתעסוקה באילת ואשר פיצויי הפיטורין ששילם הינם לעובד פלוני שפרש מאותו מקום עבודה בנסיבות המזכות אותו בפיצויים. אך גם עניין זה בספק לאור ע"א 604/73 הנ"ל
תחום: פסיקה
עמודים:9
מחוזי ב"ש
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
ארציעע **/**
האם הטבה ששולמה לעובד בטעות משך שנים, יצרה נוהג מחייב, והאם ניתן לחייב את העובד להשיב רטרואקטיבית הטבה זו?
המערער משרת במשטרת ישראל כרופא, בתקן דרגת רב פקד. במשך 10 שנים שולמה למערער בטעות משכורת לפי דרגת סגן ניצב. לאחר שנתגלתה הטעות, הודיעה המשטרה למערער על הפסקת תשלום היתר ועל ניכוי משכרו של כל סכומי היתר ששולמו לו בטעות ב-10 השנים האמורות. בעקבות כך הגיש המערער תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בבקשה כי יקבע שיש להמשיך ולשלם לו משכורת לפי דרגת סגן ניצב, וכי אין לנכות משכרו את הסכומים ששולמו לו בטעות. ביה"ד האזורי קבע כי המערער אינו זכאי להמשיך ולקבל את משכורתו לפי דרגת סגן ניצב. באשר להשבה רטרואקטיבית של סכומי היתר, נקבע כי באיזון שבין הצדדים, עפ"י דיני עשיית עושר ולא במשפט, יש לנכות משכרו 20% מן הסכום שקיבל בטעות. מכאן הערעור לביה"ד הארצי לעבודה.
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי