תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הגנת הפרטיות
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
06/07/2015 |
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
עליוןברש ****/**
הקלטת עובד מדינה את הממונה עליו ללא ידיעתו - מהווה עבירת משמעת
בית המשפט העליון חזר ואישר כי הדין המשמעתי החל על עובדי מדינה, ככלל, אוסר על הקלטת סתר של עובד את רעהו או את הממונה עליו: "... הקלטת אדם שלא בידיעתו נגועה ככלל בפגם מוסרי, שלמותר להכביר עליו מלים; הרי שיחה בין אדם לחברו אינה ככלל מיועדת להקפדה "משפטנית" על כל מלה, בידיעה שהיא תשמש חומר ראייתי בהליך כזה או אחר. המקליט ועושה בכך שימוש, הריהו עושה ככלל מעשה אשר לא יעשה "ברשות התורה" להבדיל, ויחשוב כל אחד מאתנו מה היה הוא חש אילו נודע לו שהוקלט על-ידי פלוני מחבריו לעבודה בלא ידיעתו".
תחום: פסיקה
עמודים:2
עליון
20/05/2015 |
עו"ד הלית כהן רזניצקי
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:2
18/05/2015 |
עו"ד עינב כהן
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:2
תחום: דברי הסבר
עמודים:5
אזורי ב"שסעש *****-**-**
עובד נדרש לפצות את מעסיקו ב- 50,000 ש"ח בשל הפרת חובת הנאמנות, הפרת הסכם סודיות והפרת התחייבותו למניעת ניגוד עניינים
מתמחה במשרד רו"ח התחייב בחוזה העבודה לשמירת סודיות ומניעת ניגוד עניינים. לטענת המעסיקים, העובד העביר אימיילים מתיבת הדואר האלקטרונית המתייחסים לאחד הלקוחות שלו לידי צדדים שלישיים. בנוסף, חתם על תצהיר בפני עו"ד בו מסופר מידע על לקוח. כתוצאה מכך, הגישו המעסיקים בקשה לצו מניעה קבוע המחייב את העובד להימנע ממסירת כל מידע שהגיע לידו במהלך עבודתו. פעולות העובד גרמו עוול למעסיקים ולכן נתבע בגין עוולות שונות, ובין היתר, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, רשלנות חמורה של העובד בפעולתו עת חתם על התצהיר ולא מנע ניגוד עניינים ושמירה על סודיות. העובד הגיש תביעה שכנגד וטען כי המעסיקים התרשלו ופעלו בחוסר זהירות בכך שהורו לו לבצע פעולות בלתי חוקיות. כתוצאה מהתרשלות המעסיקים הוא נאלץ להתפטר מעבודתו, לא יכל לסיים את לימודי ראיית החשבון ולא לגשת למבחני המועצה. ביה"ד קיבל את התביעה לפיצוי בגין הפרת חובת נאמנות ותום לב וקבע כי העובד הפר התחייבותו בהסכם העבודה לשמירה על סודיות ומניעת ניגוד עניינים. ביה"ד קבע כי עובד המפר את חובותיו אינו זכאי לפיצויים כלשהם. התביעה העיקרית התקבלה והעובד נדרש לשלם פיצויים בסך 50,000 ש"ח למעסיקים עקב הפרת חובת הנאמנות ותום הלב כמו גם הפרת הסכם סודיות ומניעת ניגוד עניינים. בנוסף, ניתן צו האוסר על העובד למסור כל מידע שהגיע אליו במהלך עבודתו אצל המעסיקים.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ב"ש
תחום: חוזרים
עמודים:2
02/03/2015 |
כבוד השופטת שרה מאירי- אב"ד, נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי כהן, נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף רובינשטיין
אזורי ת"אסעש *****-**-**
ממונה ישירה של עובד חויבה לפצותו בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות
העובד עבד כמנהל אזור אצל המעסיקה עד לפיטוריו ממנה. בגין פיטוריו תבע העובד את המעסיקה ואת הממונה הישירה עליו בתביעה נזיקית בעילת לשון הרע ופגיעה בפרטיותו, בשל כך שהזימון לשימוע לקראת סיום העסקתו נשלח בדואר אלקטרוני לעמיתתו לעבודה במטרה שיועבר אליו, ולא הועבר אליו ישירות. בית הדין האזורי דחה את התביעה כנגד המעסיקה וקיבל את התביעה באופן חלקי כנגד הממונה הישירה על העובד. בית הדין קבע, כי הממונה הישירה פעלה בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות. המעסיקה שלחה את זימונו של העובד לשימוע לדואר האלקטרוני של עמיתתו לעבודה, ללא ידיעתו וללא הסכמתו במפורש או מכללא. זימון לשימוע הינו מענייניו הפרטיים של העובד. מקום עבודתו של אדם הוא ענייננו האישי וכלל אינו נחלת שאר עובדי החברה. בית הדין פסק לזכות העובד פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 2,500 ₪. התביעה לפיצוי בגין לשון הרע נדחתה שעה שלא התקיימו רכיבי העוולה הקבועים בחוק לשון הרע.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
ארציעע *****-**-**
מעסיק אשר כשל בטיפול בתלונה מכוח החוק למניעת הטרדה מינית מסתכן בפרסום פרטיו
התנהל תוך איסור פרסום פרטים מזהים של הצדדים והעדים בהליך. ביה"ד דחה את מרבית טענותיה של העובדת כלפי העובד שהטריד ובסופו של יום חויב הוא לשלם פיצוי כספי לעובדת בשל אמירה שהוגדרה כ"הטרדה מינית מינורית". מנגד, ביה"ד חייב את החברה בפיצוי כספי גבוה פי 5 מהפיצוי שנפסק לעובד המטריד משום שהחברה כשלה בטיפול בתלונה על מעשי ההטרדה שיוחסו לעובד, לא פעלה כנדרש בכל הנוגע לדרך טיפול הממונה, לא נעשה רישום, פרוטוקולים ותחקור עובדים אחרים. העובדת ביקשה לפרסם את פרטי העובד והחברה ומכאן הגיע המקרה לביה"ד הארצי. ביה"ד הארצי בחן את עקרון הפומביות מול הפגיעה בזכות לפרטיות כלפי תאגיד והגיע למסקנה כי במקרה זה מדובר בחברה המוכרת לציבור היטב ומספקת שירותים שונים אשר כשלה בטיפול בתלונת העובדת ולפיכך יש לה כוח המצדיק קיומה של ביקורת ציבורית על התנהלותה כמו גם על התנהלות תאגידים אחרים כדוגמתה. לפיכך, נקבע שיש להתיר פרסום פרטי החברה אך לא את שמותיהם של בעלי תפקידים בחברה. לעניין פרסום פרטי הנילון נקבע כי מדובר במקרה שסווג כהטרדה מינורית ואין הלימה בין טענות חמורות רבות להן טענה העובדת לבין הממצא שנקבע כלפי הנילון. לפיכך נקבע כי פרסום שמו של הנילון במקרה זה יהווה פגיעה בלתי מדתית בזכות לפרטיות, וכן אינו נדרש לצורך קידום מטרות של הרתעת העובד המטריד ואזהרת הציבור והרתעתו מפני ביצוע מעשים של הטרדה מינית.
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
תחום: פסיקה
עמודים:4
עליון
19/08/2014 |
כבוד השופטת יעל ייטב
שלום י-םתא *****/**
הזמנת פירוט שיחות של העובד במכשיר טלפון שבבעלות המעביד הנה לגיטימית במאזן שבין זכות הקניין של המעביד וזכות העובד לפרטיות
תחום: פסיקה
עמודים:2
שלום י-ם
23/02/2014 |
כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ, נציג ציבור (עובדים) ד"ר אליעזר רוזנטל, נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אידלסון
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
21/08/2013 |
כבוד השופטת רחל בר"ג הירשברג
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי י-ם
