תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:פדיון חופשה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
03/09/2006 |
רו"ח רולי הוגן
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
19/01/1999 |
ס. אדלר, מ. מירון, י. פליטמן
ארצידבע *-***/**/**
חפיפה בין חופשה להודעה מוקדמת - הלכה חדשה
המערער פוטר בלא הודעה מוקדמת. הוא זכאי לדמי פדיון חופשה בגין 25 ימים * לפיכך, נוצר "עודף" של 11 ימים מעבר ל- 14 הימים שבתקופת ההודעה המוקדמת, החופפים את החופשה השנתית * המעביד טוען כי לאור חפיפה זו, יש לחשב את 11 הימים העודפים, שבתקופת ההודעה המוקדמת, כימי החופשה השנתית, כך שלגבי ימים אלה יקבל המערער שכר חופף אשר ייחשב הן כדמי חופשה שנתית והן כדמי הודעה מוקדמת * סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית קובע, כי ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יובאו במניין ימי החופשה, אלא אם עלו על 14 יום * ההלכה הפסוקה עד היום, פירשה סעיף זה כקובע כי הימים שמעבר ל- 14 הימים הראשונים של ההודעה המוקדמת יובאו במניין ימי החופשה השנתית, ועבור ימים אלה יקבל העובד תשלום בגובה שכר ליום אחד, שיחושב כתשלום הן עבור יום הודעה מוקדמת והן עבור יום חופשה שנתית * יש לשנות הלכה זו, ולקבוע כי סעיף 5(א)(7) חל רק כאשר העובד מחליט לצאת לחופשה ולא כאשר הוא חדל לעבוד, בשל פיטורים בלא הודעה מוקדמת, וזכאי לפדיון חופשה * במקרה דנן, המעביד אינו רשאי להוציא את המערער לחופשה שנתית והוא חייב לשלם לו את מלוא פדיון החופשה השנתית שצבר *
תחום: פסיקה
ארצי
03/03/2005 |
כבוד השופט אילן סופר
אזורי ב"שעב ****/**
מעביד שהעסיק עובד זר במשך כל היום כל ימות השבוע, חוייב בתשלום של 318,350 ש"ח עבור שעות נוספות, פדיון חופשה ודמי הבראה
* התובע, עובד זר מניגריה, עבד אצל הנתבעת כעובד ניקיון במועדון בריאות אותו היא מנהלת במלון דן באילת במשך שלוש שנים וחצי, כל יום (כולל שישי ושבת) במשך 11 שעות לפחות, אשר בגינן קיבל משכורת חודשית בסך של 5000 ש"ח נטו. התובע טוען, כי הוא זכאי, מעבר לשכר שקיבל, לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, הבראה ודמי חגים. הנתבעת טוענת, כי שכרו של התובע כלל את כל התוספות הללו ועל כן אינו זכאי לסכום התביעה* נקבע: מחומר הראיות שהוגש בתיק, כולל תלושי המשכורות של התובע, עולה כי שכרו של התובע שולם כשכר גלובלי וזאת בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. לפיכך, יש לקבוע את זכאותו של התובע לגמול בעד הפרשי השכר שלא שולמו לו בגין עבודה בשעות נוספות וימי מנוחה וחג. עוד עולה מחומר הראיות כי התובע זכאי לתשלום בגין חופשות שלא לקח ואף לדמי הבראה. לאור האמור, וכן לאור נתונים חשבונאיים שהוגשו ע"י התובע, יש לקבוע, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של כ-298,000 ש"ח. אכן, תוצאתו של פסק דין זה הינה קשה וחמורה למעביד, אך היא צודקת בנסיבות העניין. עובד זר המגיע לארץ ללא משפחה וללא חברים הינו כח עבודה קל לתמרון, מאחר ושעות העבודה שלו אינן מוגבלות בשל הנכונות המוחלטת שלו לעבוד בכל שעה ובכל מקום והימצאותו כאן נתונה לחסדי המעביד ורשויות השלטון. נכונות זו של העובד, אינה צריכה לעמוד לו לרועץ. אם עובד נכון לעבוד כל יום 13 שעות, כל שבוע, כל החודש ובמשך כל השנה, צריך המעביד לדעת שהעסקה כזו, המובילה לכך שלעובד אין כמעט שעות פנאי וחיים זולת עבודתו ובפועל הופך הוא ל"עבד" של מקום העבודה- הינה נפסדת, פסולה ולא ראויה ככל שתהיה ועולה בממון רב. אף אחד לא מנע מהנתבעת להעסיק שני עובדים במקום התובע. הנתבעת בחרה שלא לעשות זאת, ועל כך עליה לשלם. לשם כך נועד משפט העבודה המגן; למנוע העסקה בלתי סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת תוך ניצול מעמד נחות של עובד, שהוא אינו בעל כוח מיקוח. הדבר נכון שבעתיים לגבי עובדים זרים וזאת כמתחייב מאופייה הדמוקרטי, היהודי, והמוסרי של מדינת ישראל*
תחום: פסיקה
עמודים:17
אזורי ב"ש
ארציעע ***/**
פדיון חופשה יחושב לפי השכר הרגיל של העובד ולא לפי השכר האחרון, שהופחת זמנית
בית הדין הארצי קבע, כי יש לחשב את פדיון ימי החופשה לפי שכרו הרגיל של העובד, כפי שהיה לפני ההפחתה בשכר. אמנם נכון הוא, כי לפי לשון סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, פדיון חופשה ישולם לפי השכר האחרון עובר להפסקת העבודה, אולם במקרה דנן, שכרו של העובד הופחת למשך שלושה חודשים בלבד ממכלול תקופת עבודתו. על כן, לא ניתן לראות בשכרו לאחר ההפחתה כשכר הרגיל לעניין פדיון החופשה המתייחס לכל תקופת עבודתו (ע"ע 000442/08 רון עמי צברי נ' טלירן (1993) בע"מ, מיום 16.9.2009).
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
05/01/2014 |
כבוד השופט תומר סילורה
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
ארציעפ *****-**-**
ניהול פנקס חופשה שנתית יכול להתנהל גם באמצעים אחרים שהמעסיק מחויב לנהל מכוח חוק
מעסיקה אשר הוגש נגדה כתב אישום, בעקבות בקשתה להישפט, הואשמה בגין אי מסירת הודעה לעובד, אי מתן חופשה שנתית ותשלומה וכן בגין אי ניהול פנקס חופשה שנתית. בית הדין האזורי לעבודה זיכה בצורה חלקית את המעסיקה בגין אי מסירת הודעה לעובד ביחס לחלק מהעובדות וזיכה אותה בגין העבירות של אי מתן חופשה שנתית. עם זאת, בית הדין הרשיע את המעסיקה בעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית והטיל עליה קנס בסך של 35,000 ש"ח ומכאן הערעור. בית הדין הארצי לעבודה זיכה את המעסיקה מעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שנתית וקבע כי ישנה חובה לבצע רישום חופשה שנתית לכל עובד וכי חובת הרישום אינה חייבת להיות בפנקס אלא יכולה להיות מרוכזת בכרטיסיה ו/או בכל רישום סדיר אחר כגון: פנקסי שכר ותלושי שכר. לעניין אי מסירת הודעה לעובד נקבע, שלא הוכח כי התקיימו נסיבות המצדיקות את התערבותו של בית הדין הארצי לעבודה ולפיכך הרשעתה של המעסיקה בדבר אי מסירת הודעה לעובד בגין שתי עובדות בלבד נותרה על כנה.
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
25/05/2015 |
עו"ד עינב כהן
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
ארציעע *****-**-**
עובד שאינו עובד חודשי אינו זכאי לתשלום ימי חג החלים בימים שאינם ימי עבודתו
העובדות, אשר הועסקו בשכר שעתי אצל המעסיקה, הגישו תביעה לתשלום זכויות סוציאליות, בין היתר, לדמי חגים. ביה"ד האזורי קבע, כי יש לבחון קיומה של זכאות לדמי חגים לגבי כל חג וחג, בשים לב להוראות צו ההרחבה ויתר נסיבות העניין. ביה"ד הארצי קבע, כי צו ההרחבה נועד להשוות את מצבם של העובדים היומיים לעובדים החודשיים, שאינם מפסידים שכר מקום שבו הם נעדרים מיום עבודה בשל חג שחל בו. על מנת להשיג תוצאה זו קובע צו ההרחבה את חובת תשלום דמי החג לעובדים שאינם עובדים חודשיים, וקובע כי עובד שאינו חודשי אינו זכאי לימי חג "החלים בשבת", שכן ממילא אותו עובד אינו עובד ביום שבת. לאור האמור נקבע, כי עובד המפסיד יום עבודה בשל חג מבין תשעת החגים הנקובים בצו ההרחבה, זכאי לתשלום דמי חגים בגין החג. ביה"ד הארצי קיבל את ערעור המעסיקה ביחס לדמי חגים, לפדיון חופשה והפרשי גמול ניהול, וקבע, כי העובדות ישלמו למעסיקה הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
10/06/2015 |
עו"ד אילנית מילוא
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי
13/04/1975 |
השופט צבי בר-ניב
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי