תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:דמי לידה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
23/06/2015 |
עו"ד הלית כהן-רזניצקי
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
16/10/2014 |
כבוד השופטת אורנית אגסי, נציג ציבור (עובדים) גב' עליזה הרפז, נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף גרשונוביץ
אזורי ת"אבל *****-**-**
עובדת ששהתה בחל"ת בתאום עם המעסיק נחשבת "עובדת" לצורך זכאות לגמלת שמירת הריון ודמי לידה על אף שלא עבדה בפועל
עובדת הרתה בשנית במהלך חל"ת שלאחר חל"ד, בטרם חזרה לעבודה. ההיריון השני היה בסיכון, ובשל כך הורה הרופא על שמירת הריון מלאה. תביעותיה לגמלת שמירת הריון ודמי לידה בעקבות ההריון השני נדחו ע"י המל"ל. עקב כך הגישה העובדת תביעה זו. ביה"ד קבע, כי התקופה בה גילתה העובדת כי היא בהריון נוסף הייתה בתקופת החל"ת ממקום עבודתה הקבוע, ובפועל עדיין נחשבה כעובדת של המעסיק. אמנם, באופן מילולי דווקני, כפי שמגדיר החוק, בעת קבלת ההחלטה שעליה לשהות בשמירת הריון, לא עבדה העובדת בפועל אצל המעסיק, אך אין בכך כדי לפגום בזכותה לקבלת הגמלה וזאת הן לפי מידת הצדק והיושר, כמו גם מעקרונות הביטחון הסוציאלי. נקבע, כי במקרה זה יש להגמיש את הוראת החוק ולראות בעובדת כעובדת המצויה בחל"ת מאושר, ועל כן הקביעה במהלך החל"ת, כי אינה יכולה לשוב לעבודתה כפי שתכננה לעשות בטרם ידעה על ההיריון, יש בה כדי להוות אישור כי היא נחשבת לעובדת, ועל כן היא זכאית לגמלת שמירת ההיריון. עוד נקבע, כי גמלת שמירת ההיריון מהווה תחליף לתשלום שכרה של העובדת בשל העדר יכולתה מבחינה בריאותית לעבוד בפועל, ועל כן, על פי תכלית החקיקה, ומשלא נותקו יחסי עובד-מעביד, היום הקובע של העובדת הוא אותו מועד בו נקבע על שמירת הריון עד ללידה, ועל כן זכאית היא אף לתשלום דמי הלידה. ביה"ד קיבל את התביעה וחייב את המל"ל לשלם לעובדת את גמלת שמירת ההיריון ואת דמי הלידה (ב"ל 34497-04-10 שרבין דלשדפר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.10.2014).
תחום: פסיקה
עמודים:3
אזורי ת"א
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
01/02/2010 |
רו"ח יהושוע מיניביצקי
תחום: סוגיות בדיני עבודה
20/12/2009 |
ד"ר גילצר- כץ אריאלה
תחום: פסיקה
עמודים:1
אזורי ת"א
ארציעבל ***/**
דחיית תביעה להשלמת הפרשי דמי לידה מאחר וחלפו יותר משניים עשר חודשים ממועד הלידה
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי פנייתה של יולדת למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום הפרשי דמי לידה מהווה תביעה ולכן, על פי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, עליה להגישה תוך 12 חודשים ממועד הלידה. בענייננו, משהגישה המערערת את תביעתה בשיהוי ניכר, בדין נדחתה. הודגש, כי המוסד לביטוח לאומי אינו מחויב ליידע את המבוטחים בדבר עילות התביעה העומדות להם כנגד המוסד, אך ראוי שיעשה כן בענפים שטרם קנו להם אחיזה בתודעת הציבור כגון הזכות להפרשי דמי לידה.
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף
