תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:תאונת עבודה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
20/07/2004 |
כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
תחום: פסיקה
עמודים:12
אזורי ב"ש
ארציעבל ***/**
תאונה בבית כתאונת עבודה
* המערערת, מנהלת חשבונות שעבדה כשכירה, ביצעה חלק מעבודתה בביתה. באחד מימי השבת, עת פסעה אל שולחן המחשב בסלון ביתה לצורך עבודה, החליקה על רצפה רטובה ונחבלה. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה * נקבע: בימינו עבודה מבוצעת לא רק בתחומים מוגדרים של "מפעל" או "משרד". מגוון העיסוקים וצורות ההתקשרות לצורך ביצוע עבודה מזמנים בימינו אתרי עבודה שונים ובהם ניתן למצוא גם את העובד השכיר המבצע עבודתו בביתו. גם עבודה המבוצעת בבית נעשית ב"סביבת עבודה", אלא שגבולותיה של סביבת עבודה זו לא תמיד ברורים. יש, לעתים, שעובד המבצע עבודה בביתו, מקצה חלק ממעונו לביצוע העבודה, לדוגמא פינת עבודה. אולם יכולים להיווצר מצבים בהם, כמו בענייננו, אין בבית העובד מקום עבודה מוגדר. מציאות זו אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה אלא רק מקשה על הגדרתה. זאת ועוד, לעתים, במצבים גבוליים, יכולים תחומי תפקוד שונים להתערב זה בזה, כגון - שסביבת תפקודי הבית חודרת אל תוך סביבת תפקודי העבודה. חדירה זו, אף היא, אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה, אלא רק מקשה על איתורה. הוא הדין בענייננו: מקום עבודתה הטבעי והרגיל של המערערת הוא במשרד אלא שהיא נדרשה לבצע עבודה בביתה. סביבת העבודה בביתה של המערערת היתה ליד המחשב שבסלון דירתה. בסביבת עבודה זו היה מכשול שמקורו באחד מתפקודי הבית (הנוזל ששפכו הילדים). התאונה נגרמה תוך כדי העבודה ובשל המכשול שהיה בסביבת העבודה. כאשר עבודה מתבצעת בבית, ייתכנו מכשולים אשר אינם שכיחים בסביבת העבודה ה"משרדית". מכשולים שכאלה יכולים להיות חלק טבעי מסביבת העבודה ה"ביתית" וקיומם אינו צריך לגרוע מן ההגנה הפרושה לעובד בחוק הביטוח הלאומי, ובלבד שהדבר ארע תוך כדי ביצוע העבודה. לאור האמור, יש לקבוע כי התאונה שארעה למערערת היא תאונת עבודה*
תחום: פסיקה
עמודים:14
ארצי
תחום: דברי הסבר
עמודים:3
11/08/2005 |
השופט עמירם רבינוביץ
ארציעבל ***/**
פגיעה ביום כיף הוכרה כתאונת עבודה
* המערערת, עובדת עיריית ראשון לציון נפגעה בעת שהיא שהתה עם נשים עובדות העירייה באירוע לכבוד יום האישה שאורגן ע"י ועד העובדים. בית הדין האזורי לעבודה קבע שלא מדובר בתאונת עבודה, למרות שהאירוע סובסד חלקית ע"י העירייה, שכן, העירייה-המעסיקה לא היתה מעורבת בייזומו של האירוע. מכאן הערעור נשוא הדיון*נקבע: בימינו השתנו דפוסי היחסים. לא עוד יחסים פורמליים שכל תכליתם הספק ועבודה סביב השעון. המעביד של היום אף הוא מעוניין בפעולות חברתיות של עובדיו שכן גם לגביו חשוב שעובדיו יהנו ויהיו מרוצים. הדבר מועיל למעסיקים ומועיל לעובדים. על רקע זה, עם השתנות העיתים ומתוך ראייה דינמית וליברלית של חיי העבודה, יכול ויוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה, אף אירוע נופש לשמו שמקיים המעביד, או אירוע שהדגש בו מושם על גיבוש חברתי של העובדים. זאת, מבלי שיהיה לאירוע גוון של השתלמות או בלי שבמארג הפעילויות המוצעות לעובדים יכללו הרצאות שיש בהן כדי להשליך על קידומו של העובד בעבודתו, באופן ישיר או עקיף. המסקנה היא כי יש לראות בענייננו את תאונת המערערת כתאונת עבודה. יש לציין כי העובדה שהועד אירגן ומימן את הפעילות שעה שהמעסיקה, העירייה, קבעה כי היום יחשב ליום עבודה ואף סבסדה את המשתתפות ביום זה, פירושו שמדובר בפעילות משותפת. חשוב לעודד את השיתוף בין המעסיקים, בעיקר הציבוריים, לועדי העובדים. אירגוני עובדים וועדי עובדים אינם פועלים בנפרד מהמעסיק. הם אינם זרים לו. הם פועלים יד ביד. הערעור מתקבל*
תחום: פסיקה
עמודים:15
ארצי
תחום: פסיקה
עמודים:11
ארצי
ארציעבל ****/**
הצרידות בה לקה מלמד, המעשן עישון כרוני, לא נגרמה כתוצאה מעבודתו
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי צרידות בה לקה עובד אשר משמש כמלמד בישיבה אינה תאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי. בית הדין הסתמך על חוות דעתו של מומחה לפיה, הליקוי ממנו העובד סובל מקורו בעישון כרוני ואין מקורו בעבודתו. כדי שהליקוי יחשב תוצר של תאונת עבודה נדרש שיוכח קשר סיבתי בין עבודתו לבין הצרידות שבה לקה (עבל 1172/05 שמעון ג'אן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.11.2005).
תחום: פסיקה
עמודים:3
ארצי
05/12/2005 |
סגן שופט ראשי - א.קציר
אזורי חיפהבל ****/**
בעת הכרעה בשאלת קיומה של תאונת עבודה יעדיף בית הדין את הממצאים הרפואיים שלטובת המבוטח
התובע פועל בניין במקצועו. החל משנת 1965 עבד כשכיר ומשנת 1996 כעצמאי. בתאריך 30.1.00 הגיע למקום עבודתו עובד לשעבר אותו פיטר, והחל להתווכח עמו. העובד דרש ממנו תשלום זכויות סוציאליות, כולל פיצויי פיטורים והטבות שלטענתו מגיעות לו. הויכוח היה חריף ולווה בצעקות, וכמעט וגלש לתקיפה פיזית. בסופו של דבר, עזב העובד לאחר שסוכם בין השניים, כי התובע ינסה לשחרר את ביטוח המנהלים שלו. לאחר הוויכוח, התובע לא הרגיש בטוב. הוא חש לחצים וחנק בחזה. הוא הפסיק עבודתו ונסע לקופ"ח, שם, לאחר שבדיקת הא.ק.ג. לא הייתה תקינה, הוא הופנה בדחיפות לביה"ח ושם הוחלט לאשפזו ואף בוצע בו צנתור וניתוח מעקפים. לטענת התובע, הוא לקה באוטם כתוצאה מהויכוח בעבודתו. לעומתו, טוען הנתבע, כי הסימנים הקליניים של האוטם החלו כשבוע לפני האירוע, ואין קשר סיבתי בין הופעת האוטם לבין הויכוח החריג בעבודתו של התובע. ביה"ד מינה את מומחה מטעמו, ולאחר שנשלחו אליו שאלות הבהרה באשר לחוות הדעת שנתן, הודיע, כי הוא מסרב להמשיך ולהיות מומחה מטעם ביה"ד. לפיכך, מונה תחתיו מומחה רפואי נוסף. יחד עם זאת, הוחלט שלא לפסול את חוו"ד של פרופ' גוטסמן, לפיה, לא התקיים קשר סיבתי רפואי בין האירועים המתוארים לעיל לבין הופעת האוטם בשריר הלב וכי התובע סבל מתהליך טרשתי בכלי הדם שהחל זמן רב לפני האירוע הנ"ל ומתהליך קליני שהחל ימים אחדים לפני האירוע בעבודתו. בניגוד לכך, קבע המומחה השני, כי אלמלא האירוע בעבודתו של התובע, סביר להניח שהתעוקה הבלתי יציבה הייתה נסוגה, והאוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר, כפי שמתרחש ב-80% מהמקרים. לדבריו, לאור סמיכות הזמנים הצמודה, החמירו האירועים המתוארים את מצבו וזרזו הופעת האוטם במועד שבא. נראה, כי בסבירות גבוהה העיתוי של האוטם נקבע ע"י האירוע בעבודה אשר היה לו תפקיד מכריע בהפיכת התעוקה לאוטם. ובכך, תרומת האירוע הייתה גדולה יותר מאשר התרומה של גורמי הסיכון האישיים * נקבע: כאשר קיימות שתי חוות דעת רפואיות של מומחים הסותרות במסקנותיהן אחת לשנייה, יש להעדיף את חוות הדעת שהינה לטובת המבוטח. לפיכך, האירועים החריגים במקום עבודתו של התובע, הם אלה שגרמו לתעוקת לב בלתי יציבה להתפתח לאוטם בשריר הלב וזאת, למרות גורמי הסיכון שכוננו בו, ויש לראות באוטם זה כתאונת עבודה המזכה את התובע בדמי פגיעה כחוק
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי חיפה
06/12/2005 |
כב' השופטת ע. פוגל - שופטת ראשית
אזורי ת"אבל ****/**
הכרה בנזקי עישון פסיבי כתאונת עבודה
התובע עבד במשרד התחבורה בתפקיד מנהלי משנת 1970. בשנת 97' הועבר מקום עבודתו למשרד הרישוי בחולון. בחדרו של התובע היו חלון ומזגן והוא פנה למבואה (ללובי), שם ישבה עובדת שעישנה במרבית שעות עבודתו והעשן היה חודר לחדרו. בסתיו 97' לקה התובע בשפעת, וכשחזר לעבודה לא הצליח להחלים מהמחלה שכן העשן הפריע לו. כל בקשותיו מהפקידה לחדול מעישון במקום העבודה לא נענו ואיש לא אסר זאת עליה. בעקבות פנייתו לרופא תעסוקתי ורופא של משרד הבריאות נקבע, כי העישון עלול להזיק לתובע ולפיכך אין לעשן במקום העבודה. משכך, קבע הממונה במקום, כי אחד החדרים ישמש כחדר עישון. דא עקא, אותו חדר פנה לכיוון המבואה באופן שהעשן הגיע גם אליה. כשהיה התובע יוצא מן המשרד היו העובדים מעשנים בכל מתחם העבודה, כשהיה חוזר למשרד היה המתחם ספוג עשן. התובע נחשף לעשן כבד במשך כחצי שנה. כעת מבקש התובע כי מחלתו בעקבות ה"עישון הפסיבי" תוכר כתאונת עבודה * נקבע: התובע נחשף במקום עבודתו ל"עישון פסיבי", שהינו גם עישון כפוי על האדם החשוף לו. נזקי העישון הפסיבי במקומות עבודה הוכרו על ידי המחוקק, אשר הגביל על פי חוק את העישון במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת היום בעולם המערבי, אשר נוכח לדעת כי תופעת העישון, לרבות העישון הפסיבי מביאה לתחלואה והיעדרויות רבות מהעבודה. במקרה דנן, קבע המומחה הרפואי כי לתובע נגרמו פגיעות זעירות (מיקרוטראומות), בהיותו חשוף לעשן סיגריות כבד במשך חצי שנה. התוצאה המצטברת של פגיעות אלה הייתה – מחלתו של התובע. המומחה הרפואי קבע כי לתובע היה רקע אישי של רגישות בדרכי הנשימה, אך חשיפתו לעשן סיגריות במקום העבודה גרמה להחמרת מצבו. התובע גם נחשף לזיהום אויר ברקע עבודתו, אשר נבע מהימצאות אזור תעשיה ומגרש חנייה בסביבה. פגיעה בעבודה יכול שתתרחש על דרך של גרימה, או על דרך של החמרה. במקרה של החמרה, כבר הביא הרופא בחשבון שהרקע הכללי לבואה של המחלה הוא נתוניו האישיים של התובע, אך העיתוי בו פרצה המחלה הוא תוצאה של הנסיבות, אשר החמירו את מצבו. התובע הרים אפוא את הנטל והוכיח כי מחלתו הוחמרה על ידי פגיעות זעירות שאירעו כתוצאה מחשיפתו לעשן הסיגריות במשך כחצי שנה. ולפיכך, מחלתו הינה בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי ת"א
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף
