תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, קטגוריות:חישוב זכאות חופשה/דמי חופשה/צבירת חופשה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
23/09/2008 |
בפני השופטת נילי ארד, השופט שמואל צור, השופטת רונית רוזנפלדנציג עובדים מר אליהו בן גרא; נציג מעבידים מר מיכאל הילב ,
ארציעע ***/**
ערך יום חופשה שנתית יחושב בהתאם להיקף עבודתו של העובד ולא להיקף השתכרותו
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי יש לערוך את חישוב השכר היומי לצורך תשלום פדיון חופשה בהסתמך על היקף עבודתו של העובד במהלך רבע השנה שקדמה לימי חופשתו ולא להיקף השתכרותו. בית הדין דחה את טענת העובדת, כי את המונחים "חודשי עבודה לא מלאה" ו"רבע השנה של העבודה המלאה ביותר" בחוק חופשה שנתית יש לפרש בהתאם לשיעור השכר ששולם לעובד באותם חודשים, ולא בהתאם לעבודתו על פי יחידות זמן (עע 000718/07 רות צרויה ואח' נ' מגוון אירועים בע"מ, מיום 23.9.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:7
ארצי
08/10/2007 |
השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלדנציג עובדים מר יצחק שילון, נציג מעבידים מר דוד בלומברג ,
ארציעע ***/**
פדיון חופשה שנתית הינו לכל היותר עבור שלוש השנים האחרונות, בצירוף הימים שלא נוצלו בשנת העבודה השוטפת
בית הדין הארצי פסק, כי על פי סעיף 7 לחוק חופשה שנתית, בעת שהסתיימו יחסי עובד מעביד, נצברו לזכות העובד לכל היותר ימי חופשה, שהיה זכאי לקבל בשלוש השנים המלאות האחרונות להעסקתו, בצירוף הימים, שנצברו לזכותו בשנת העבודה השוטפת (ע"ע 547/07 משה כהן נ' ויליאם אנויה, מיום 8.10.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
27/03/2006 |
השופטת נילי ארד
ארציעע ***/**
חוק חופשה שנתית מאפשר לעובד לצבור ימי חופשה עד שלוש שנים בלבד
בית הדין הארצי דחה את טענת העובדת לפיה הזכאות לצבור חופשה הינה בעבור חמש שנים, זאת מכיוון שסעיף 7 לחוק חופשה שנתית מאפשר לעובדת לצבור ימי חופשה עד שלוש שנים בלבד. כמו כן, קבע בית הדין, כי מכיוון שאין לשלם לעובדת סכום עבור פדיון ימי חופשה במהלך יחסי עובד מעביד, כתחליף להוצאתה לחופשה בפועל לה היא זכאית מכוח חוק חופשה שנתית, אין מקום לקזז את הסכומים ששולמו לעובדת בגדר "פדיון חופשה" במהלך תקופת עבודתה עע324/05 ריבה אצ'ילדייב נ' עמישב שירותים בע"מ, מיום 27.3.06).
תחום: פסיקה
עמודים:15
ארצי
15/06/1994 |
גולדברגאדלר , אליאסוף , וגנר ,
ארצידבע נד/*-**/**
הנחת היסוד היא כי עובד היוצא לחופשה מנצל תחילה את יתרות החופשה שנצברו לזכותו בשנים הקודמות
בית הדין קבע כי הנחת היסוד היא כי עובד היוצא לחופשה מנצל תחילה את יתרות החופשה שנצברו לזכותו בשנים הקודמות. הטוען כי לא היא - עליו נטל ההוכחה. ממכלול עובדות לא ניתן להסיק כי התמלא היוצא מן הכלל - ולכן קבע בית הדין כי לא התיישנה התביעה לימי חופשה.
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף