תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, קטגוריות:יחסי עובד מעסיק
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
06/01/2014 |
כבוד השופט אורן שגב, נציגת ציבור (עובדים) ד"ר מירה ארינובסקי, נציג ציבור (מעסיקים) מר אורי מתתיהו
אזורי ת"אסק *****-**-**
יו"ר ועד שפוטר עקב דעותיו הפוליטיות ומעורבותו בארגון העובדים הושב לעבודתו ונפסק לטובתו פיצוי עקב הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי אי קליטתו של עובד, יו"ר ועד עובדים ופיטוריו על רקע דעותיו הפוליטיות, נעשתה תוך הפרת חוק הסכמים קיבוציים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין נתן צו לאכיפת העסקתו ולתשלום שכרו החל ממועד פיטוריו הבלתי חוקיים. בנוסף ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה לפטר את העובד על רקע פעילותו בהתארגנות עובדים וזיכה את העובד בפיצוי מיוחד ללא הוכחת נזק בסך כולל של 100,000 ש"ח. לא הייתה מחלוקת שהעובד ריצה בעבר תקופת מאסר של שנתיים בשל היותו סרבן מצפון. אולם, לעמדת בית הדין, ההסתמכות על מידע זה הנה צדקנית ובלתי לגיטימית שעה שאין חולק, כי העיתון מעסיק עיתונאי אחר, שהורשע במעורבות פלילית, על רקע אידיאולוגי. בית הדין קבע שהמשיבה, על אף היותה חברה פרטית, אינה רשאית לעשות איפה ואיפה; מחד לגנות בכל פה עובד שמחזיק באידיאולוגיה פוליטית מסוימת, ומאידך להכשיר העסקתו של עובד אחר שמחזיק באידיאולוגיה הפוכה ואף הורשע בגינה בפלילים. מסקנת בית הדין הייתה שהמשיבה כשלה בהרמת נטל ההוכחה, כי פיטוריו של העובד נעשו משיקולים ענייניים בלבד, שאינם נוגעים להיותו יו"ר ועד העובדים. גם אם יטען כי פיטוריו נבעו "רק" מדעותיו הפוליטיות ומפעולות מחאה בהם השתתף, הרי שגם אז, דין ההחלטה לפטרו להתבטל.
תחום: פסיקה
עמודים:3
אזורי ת"א
תחום: חקיקה
ארציעסק *****-**-**
תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים להתאים להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951
בית הדין הארצי קבע כי "נקודת המוצא בבחינת השאלה העקרונית המתעוררת הינה ששחקני כדורגל הם בבחינת עובדים כך שחלים עליהם דיני משפט העבודה. מנקודת מוצא זו מתחייבת המסקנה כי תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים לתאום להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951, כמו גם לעניין ההגבלות המוטלות על השעיית עובד, תוך הקפדה על קיום כללי חובת השימוע. בקשר להוראות חוק הגנת השכר יש להדגיש את ההוראה הקבועה בסעיף 25(א)(4) האוסרת על ניכוי סכום שהוטל כקנס משמעת משכרו של עובד, שלא על פי הוראת חיקוק או הסכם קיבוצי".
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי
ארציעע *****-**-**
ביצוע עבירות משמעת ושלילת כשירות למשגיח כשרות מהווים סיום יחסי עבודה ללא זכאות לתשלום פיצויי פיטורים
העובד עבד במאפייה כנאמן כשרות מטעם העדה החרדית. לאחר כשבע שנים הסתיימו יחסי העבודה והעובד תבע ודרש תשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. ביה"ד הארצי קבע כי קביעותיו העובדתיות של ביה"ד האזורי בנוגע לסיום יחסי העבודה נתמכות בכלל חומר הראיות לכן אין עילה להתערב בהן והעובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים או חלף הודעה מוקדמת בהתחשב בעבירות משמעת חמורות אותם ביצע. התקבלה טענת המעסיקים לפיה העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים הואיל וסיים עבודתו לאחר פקיעת כשירותו כנאמן כשרות ע"י בד"ץ העדה החרדית ולא ע"י המאפיה. בנוסף, התרשל העובד בתפקידו כמשגיח כשרות, לא ביצע הוראות ואף ישן במהלך העבודה וגרם לעיכוב בעבודה במפעל. נקבע כי סיום העבודה נבע מעבירות משמעת שביצע העובד אשר לא אפשרו את המשך העסקה ולפיכך אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים או לחלף הודעה מוקדמת.
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
תחום: חוזרים
עמודים:1
18/08/2014 |
כבוד השופטת חופית גרשון-יזרעאלי
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
19/08/2008 |
כבוד השופט ד"ר יצחק לובוצקי
אזורי ת"אעב ****/**
פיצוי עובדת בגין הצגת תמונות הניתוח הפלסטי שעברה ללקוחות החברה
בית המשפט קבע, כי דרישת מעביד מעובד לעשות שימוש במידע אישי ולשתף בפרטים אישיים, לשם שכנוע לקוחות פוטנציאליים, נוגדת את עקרון הגנת הפרטיות של העובד במקום העבודה ואת חובת תום הלב ביחסי עבודה, דבר המצמיח לעובד שפוטר עקב סירובו לפעול כאמור, זכות לפיצוי כספי. לעניין זה, אין חשיבות להסכמת העובד למסירת הפרטים, שכן כוח המיקוח של העובד הוא קטן משל מעבידו והסכמתו בחלק ניכר מן המקרים אינה הסכמה אמיתית.
תחום: פסיקה
עמודים:10
אזורי ת"א
03/10/2006 |
כבוד השופטת טרכטינגוט חנהנ.צ. - מר דוד קמאי ,
אזורי ת"אדמ ****/**
מעמדו של אדם יקבע לפי מהות היחסים בין הצדדים ולא לפי התואר שבו מכנים אותו בחוזה העבודה
הנתבעת 1 הנה עמותה להפצה ולימוד רפואה טבעית, אשר עיסוקה בהדרכה והכשרה של העוסקים ברפואה משלימה. הנתבע 2 נמנה על מקימי העמותה ושימש כמנהלה בחלק מהתקופה.
התובע נתן הרצאות עבור נתבעת 1 בתחום האנטומיה, פיסיולוגיה ופתולוגיה מערבית. ביוני 2001 נחתם בין הצדדים הסכם שהיה תקף לשנתיים מיום החתימה. הצדדים חלוקים באשר למועד תחילת היחסים ביניהם ובאשר למהות היחסים האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או במתן שירותים. יחסים אלו הגיעו לסיומם כאשר לטענת התובע, מצא בכיתת הלימוד מרצה אחר במקומו וזאת ללא כל הודעה מראש.
מכאן תביעתו לפיצויי פיטורין, בגינה נטען, בין היתר, כי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 חל כאן בשינויים המחויבים מעצם היות נתבעת 1 'עמותה', ומכוחו יש להרים את מסך ההתאגדות מעל הנתבע ולחייבו בחובות נתבעת 1 כלפי התובע.
תחום: פסיקה
עמודים:11
אזורי ת"א
20/05/2015 |
כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
אזורי ת"אסעש *****-**-**
סירוב מעסיק להפחתת שעות עבודה עקב יציאת העובד ללימודים אינה אפליה
העובד התחיל ללמוד לתואר של הנדסאי חשמל ועקב כך ביקש מהמעסיקה להשתחרר מתורנויות של ימי שישי בשל לימודיו. המעסיקה סירבה ובמקביל ניכתה כספים משכרו החודשי של העובד בשל היעדרותו בימי שישי. נקבע כי עובד איננו יכול לקבוע בעבור מעסיקו כי הוא איננו מגיע באופן קבוע ביום עבודה שיגרתי. זוהי הפרת משמעת חמורה כיוון שאין מחלוקת כי המעסיקה לא הסכימה שהעובד ייעדר בימי שישי. לכן עמדה למעסיקה הזכות לפטר את העובד. זכותה של המעסיקה שלא לאשר לימודים בעבור העובד ולאשר במקביל לטכנאים אחרים, אין בכך משום אפליה, כל עוד לא הוכח כי המעשה נעשה בשל אפליה, ממניעים שונים המופיעים בחוק ומשיקולים זרים. זאת ועוד, למעסיק עומדת הזכות כי בשל שיקולים כלכליים וארגוניים לאשר לעובד לצאת ללימודים ולעובד אחר לא לאשר. למעט חצי השעה הראשונה של יום שישי שהיא שעה רגילה, שאר שעות העבודה שעבד העובד ביום שישי היו שעות נוספות. לא ניתן לנכות (משכרו של עובד חודשי) שעות נוספות בגין היעדרות בשונה משעות רגילות, שאותן ניתן לנכות בגין היעדרות. על כן, חויבה המעסיקה להשיב לעובד ניכויים שביצעה משכרו החודשי בגין היעדרויות בימי שישי.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
תחום: חוזרים
עמודים:1
