תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, קטגוריות:שעות עבודה ומנוחה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
אזורי י-םעב ****/**
השאלה, האם תפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי אם לאו, תיבחן לפי קנה מידה אובייקטיבי ולא סובייקטיבי
בית הדין קבע, ביחס להוראת חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיה החוק לא יחול על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, כי מדובר בתפקידים בהם המעביד נותן לנושא התפקיד חופש פעולה מרבי, מתוך הכרה שהוא זקוק לו כדי לבצע את התפקיד בצורה נאותה. חופש פעולה זה, פירושו עצמאות רבה מאוד בקבלת החלטות, בביצוען, באחריות לנעשה, וכל אלה מצריכים פרקי זמן בלתי מוגדרים ובלתי מבוקרים, הן לצורך העבודה והן לצורך המנוחה. את השאלה, האם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי אם לאו, יש לבחון לפי קנה מידה אובייקטיבי, תוך שימת דגש, כי לא די באמון גרידא, הנדרש בכל מערכת של יחסי עבודה, אלא במידה מיוחדת של אמון. במקרה דנן, פעולות העובד בוצעו בהנחיית ההנהלה ובפיקוחה, העובד לא קבע מדיניות, לא היה מוסמך לתת הנחיות, לא היה רשאי לתקשר עם ספקים ולא היה רשאי לנהל עובדים או לפטרם. לפיכך, נקבע, כי משרת העובד לא הייתה בבחינת משרת אמון (עב 1248/04 שגיא עמיחי נ' מסעדות קקאו (1997) בע"מ, מיום 24.12.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:14
אזורי י-ם
תחום: חוזרים
עמודים:10
12/11/2007 |
כב' השופטת נטע רותנ.צ. גב' אפרת אלמוג ,
אזורי ת"אעב ****/**
משרת מנהלת משרד עורכי דין אינה משרת אמון, אשר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליה, ועל כן היא זכאית לגמול בגין עבודה בשעות נוספות
בהעדר תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עובד, אין חבות לשלם שעות נוספות. כמדד לבחינת הגדרת תפקיד, כתפקיד שחל עליו החוק אם לאו, שכר העובד מהווה אינדיקציה להיותו של בעל תפקיד אמון. כשמדובר במנהלת משרד, שאינה מעורבת בהחלטות הממונים לגבי גובה שכר הטרחה, קביעת גובה שכר העובדים, החלטות פיננסיות ועוד, לא נראה שמדובר בתפקיד בעל מידה מיוחדת של אמון אישי. על כן נקבע, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל במקרה דנן, ויש לשלם לעובדת גמול עבודה בשעות נוספות. זכות זו, הניתנת מכח חוק מגן, אינה ניתנת לויתור, כך שהעלאת שכרה של העובדת לא מהווה תחליף לתשלום שעות נוספות (עב 2599/02 טוטי שלומית נ' חברת י. בית-און, עורכי דין, מיום 12.11.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:21
אזורי ת"א
11/11/2007 |
כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם
אזורי ב"שעב ****/**
זמני הפסקה, בהן לא נדרש העובד לעמוד לרשות המעביד, לא ייחשבו כשעות עבודה, ואין לחשבן לצורך תוספת גמול שעות נוספות
בית הדין חזר על ההלכה, לפיה שעות עבודה, שמזכות בשכר, הן שעות בהן העובד עומד לרשות המעביד. על כן, כאשר העובד חופשי לעשות את אשר על דעתו, אין לראות בשעות אלה כשעות עליהן העובד זכאי לשכר עבודה (עב 6034/04 ברשישט מימון נ' "מסיעי שדרות" בע"מ, מיום 11.11.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:23
אזורי ב"ש
04/11/2007 |
כבוד הרשמת מוניקה מרגלית
אזורי ת"אדמ ****/**
שעות נוספות, ללא אישור ובניגוד להוראת המעביד, אינן מזכות בגמול
בית הדין, דחה תביעתו של עובד, לקבלת גמול שעות נוספות, בגין שעות נוספות, שביצע עקב "תחושת אחריות", אך ללא אישור המעביד. העובד ביקש לבסס את זכאותו לגמול שעות נוספות, על הבטחה שקיבל. בית הדין קבע, כי לצורך גיבוש הבטחה לכדי הסכם מחייב, יש צורך לפרוס תשתית עובדתית ברורה ומפורשת, אולם, תשתית ראייתית כזו לא הובאה. משכך, לא הוכיח העובד, כי נוצרה במקרה דנן, גמירות הדעת של שני הצדדים כנדרש לחוזה מחייב. בנסיבות, בהן עשה העובד דין לעצמו, ובחר לעבוד שעות נוספות ללא אישור מעסיקו, אין הוא זכאי לתשלום הגמול המבוקש, ודי בנסיבה זו, כדי להביא לדחיית התביעה (ד"מ 6023/06 איגור בלטר נ' החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי, מיום 4.11.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:8
אזורי ת"א
ארציעע ***/**
עורכי דין זכאים לתשלום שעות נוספות כאשר משרתם אינה משרת אמון
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי אין להחיל את החריגים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה על עורך דין שכיר-מתחיל ולפיכך, יש לשלם לו עבור שעות נוספות כקבוע בחוק. הקבע, כי אין מדובר ביחסים הנושאים מידה מיוחדת של אמון אישי או כי מדובר בעבודה שלא ניתן לפקח בגדרה של שעות העבודה והמנוחה
תחום: פסיקה
עמודים:16
ארצי
14/06/2007 |
כבוד השופטת נטע רות
אזורי ת"אעב ****/**
תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על נהגים
במקרה דנן, קבע בית הדין, כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקתם של הנהגים, משום שלמעבידה היתה אפשרות לפקח באופן ממשי על עבודתם, בין משום שפיקוח זה נדרש לצורך חיוב הלקוח, ובין משום שהוא נדרש לצורך תשלום שכרם של הנהגים. אולם, בית הדין הוסיף וקבע, כי העובדים לא הוכיחו באילו מקרים הם נדרשו לעמוד לרשותו של המזמין ללא הפסקה, אם בכלל, ובאילו מקרים יכולים היו לנצל את ההפסקה לעסוק בענייניהם, ועל כן לא הוכיחו את השעות הנוספות שעבדו ואת התמורה לה היו זכאים בגינן (עב 4370/04 גדות בארי ואח' נ' החברה המאוחדת לתיירות בע"מ, מיום 14.06.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:16
אזורי ת"א
03/06/2007 |
לאה גליקסמן
ארציברע ***/**
בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשת ערעור של חברת כוח אדם, אשר חויבה בבית הדין האזורי, לשלם לעובדים אשר הועסקו על ידה אצל לקוח החברה ("משתמש"), שכר מינימום ונסיעות, על אף ששעות עבודתם המדויקות לא הוכחו. על פי הודעת שר העבודה, החובה לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה לפי סעיף 25(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, חלה על כל מי שמעסיק עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי. אמנם המעבידה הנה חברת כוח אדם, אך אין בכך כדי לפטור אותה מהחובה לנהל פנקס שעות עבודה כאמור, שכן היא המעבידה של העובדים והיא המשלמת את שכרם. בתובענה לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987, חזקה על מעביד אשר לא הציג רישום נוכחות המתייחס לעובד, כי לא שילם שכר מינימום לעובדו. על כן, משלא הייתה מחלוקת, כי העובדים הועסקו ע"י המעבידה במהלך אותו חודש, רשאי היה בית הדין האזורי לחייב את המעבידה בתשלום שכר מינימום לעובדים עבור חודש זה, על אף שהללו לא הוכיחו את שעות עבודתם. נטל ההוכחה במקרה של תביעת שכר מינימום אינו מחייב את העובד להציג פירוט שעות כמו זה הנדרש מעובד התובע תשלום עבור שעות נוספות ועבודה בשבת (בר"ע 252/07 אביגל שירותי כ"א ועבודה בע"מ נ' דוד רוזנפלד, מיום 3.6.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:5
ארצי
ארציעע ***/**
עובד המועסק תקופה ארוכה, חזקה כי הוא זכאי לדמי חג והנטל להוכיח כי נעדר ללא הסכמת המעביד בימים הסמוכים לימי החג מוטל על המעביד.
חוק הביטוח הלאומי קובע, כי תאונה שנגרמה תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אלא אם הוכח אחרת. בית הדין הארצי, בהתייחס לחזקה זו, קבע, כי תאונה או פגיעה שארעה תוך כדי עבודה מקימה את החזקה הנ"ל, אף אם סיבותיה לא ברורות לאשורן. במקרה שכזה, עובר הנטל לכתפי המוסד לביטוח לאומי להוכיח, כי התאונה נגרמה שלא "עקב" העבודה או שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (עב"ל 144/06 יגאל גוזלנד נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.1.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:3
ארצי
ארציעע **/**
חתימת המעביד על כרטיס נוכחות של עובד בו מצוינות שעות נוספות, אינה מהווה הודאה בזכותו של העובד לגמול עבורן
בית הדין הארצי דחה את טענות העובד בנוגע לזכאותו לקבלת גמול עבור שעות נוספות וקבע, כי חתימת המעביד על כרטיס הנוכחות של העובד בו מצוינות השעות הנוספות, אינה מהווה הודאה בזכות העובד לגמול עבורן, הן לאור הכחשת המעבידה בדבר עצם הזכות, והן בשל כך שהעובד עצמו לא תבע גמול שעות נוספות במהלך עבודתו. בית הדין חזר על ההלכה לפיה לא ניתן לתקן כתב תביעה על ידי הוספת עילה חדשה שהתיישנה בעת הגשת הבקשה לתיקון (ע"ע 85/06 יהודה גור נ' ניסקו תעשיות (1992) בע"מ, מיום 26.3.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:3
ארצי
01/02/2007 |
בפני השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארדנציג עובדים מר יהודה בן הרוש, נציג מעבידים מר רפי פרבר ,
ארציעע ***/**
תשלום עבור כוננות ושהיה בחצרי המעביד
בית הדין הארצי קיבל את ערעורם של 2 עובדי בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע בקובעו כי השעות בהן שהו ככוננים בחצרי המעביד הנן שעות עבודה המזכות בתשלום עבור שעות נוספות. נקבע כי העובדה שבחלק משעות התורנות לא הייתה פעילות שהצריכה פעולה מצד העובדים, אינה גורעת ממהותן של שעות אלה כשעות עבודה. בית הדין מסתמך בפסיקתו על הגדרת המונח שעות עבודה בחוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה". כמו כן, בית הדין קבע, כי יש לראות את כל שעות שהותם בבית הספר בזמן התורנות כשעות עבודה, זאת מכיוון שהשעות הכלולות באותה מתכונת קבועה של שעות עבודה ייחשבו כשעות עבודתו. מעביד הטוען כי העובד לא עבד בכל השעות הכלולות באותה מסגרת עליו נטל הראיה.
תחום: פסיקה
עמודים:14
ארצי
ארציעע ***/**
זכאות עובד סיעוד זר לתשלום עבור שעות נוספות
בית הדין הארצי לעבודה חזר על הקביעה לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובד סיעודי המעניק שירותי סיעוד בבית המטופל. אף מעבר לכך, רוככה הדרישה להוכחת השעות הנוספות וכעת העובד לא נדרש לכמת את השעות הנתבעות אחת לאחת ודי בכך כי יוכיח מתכונת עבודה כללית, שמשמעותה עבודה בשעות נוספות. במקרה הנדון קבע בית הדין כי אין די באמירה כללית לפיה עבד העובד כל יום בין 7:00 ל- 22:00 כדי להוכיח מתכונת עבודה בשעות נוספות ועל כן נדחתה תביעת העובד .
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
ארציעפ */**
איסור עבודה במנוחה השבועית בקיבוצים
* המשיבה 1, קיבוץ צרעה, היא אגודה שיתופית, בעלת שתי חנויות בגדים בקיבוץ. המשיבות 2-7 הן יהודיות, חברות באגודה השיתופית. כנגד המשיבות הוגש כתב אישום בגין קיום מסחר בשבת בניגוד להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951. בית הדין לעבודה זיכה את המשיבות מהעבירות המיוחסות להן בקובעו, כי לא ניתן להגדיר מהי דתה של אגודה שיתופית ולכן לא ניתן להגדיר מהו יום המנוחה הקבוע לה. אשר למשיבות 7-2, נקבע כי שאלת דתן היא שאלה עובדתית הצריכה הוכחה. המשיבות הואשמו בכך שסחרו ביום שבת שהוא יום מנוחה על פי דתן. סעיף 9א(א) לחוק לא חל על המשיבות מכיוון שהן חברות באגודה שיתופית. אשר על כן, חל עליהן סעיף 9א(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה אשר אינו אוסר מסחר.
מכאן הערעור.
תחום: פסיקה
עמודים:23
ארצי
תחום: חוזרים
עמודים:9
