תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:שמירת הריון
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תחום: חוזים והסכמים
31/05/2012 |
כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
אזורי חיפהבל *****-**-**
האם יציאת עובדת לחופשה בתחילת שמירת הריון מבטלת קבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי?
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי חיפה
14/05/2015 |
עו"ד נטע סלע
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:2
16/08/2015 |
עו"ד דנה להב
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
27/12/2015 |
עו"ד עמוס הלפרין
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
01/02/2016 |
עו"ד עמוס הלפרין
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
31/12/2006 |
השופט עמירם רבינוביץ
ארציעבל ***/**
זכאות לגמלת שמירת הריון חלקית
המשיבה הועסקה כמזכירה במשרד עורכי דין. בהיותה בשבוע ה-11 להריונה, פנתה לרופא והתלוננה על דימום. הרופא המטפל קבע כי עליה לשהות בחופשת מחלה במשך שלושה שבועות. מאוחר יותר, נתן לה הרופא המטפל אישור כי עליה לנקוט באמצעים על מנת לשמור על הריונה. הרופא המליץ על קיצור שעות עבודה ל-5 שעות מקסימום ביום בישיבה בלבד. המשיבה הגישה למערער תביעה לגימלה לשמירת הריון בגין התקופה.
עמדת המערער היתה כי גמלה לשמירת הריון מיועדת אך ורק לעובדת שנעדרה מעבודתה היעדרות מלאה ואינה משתכרת כלל בשל מצבה הרפואי הנובע מההריון, מצב המסכן אותה או את עוברה והמחייב היעדרות זו. עמדת המוסד לביטוח לאומי היא שמקום שהמחוקק ביקש לאפשר תשלום חלקי של גמלה בגין מגבלות חלקיות בעבודה הוא עשה זאת במפורש. נטען כי הגדרת המונח "שמירת הריון" בחוק לפיה מדובר ב"היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן אשה או עוברה" מתייחס להריון בעל סיבוך גבוה שבעקבותיו נזקקת העובדת להשגחה תמידית. אין הדבר מתיישב עם מצב לפיו העובדת ממשיכה לעבוד בהיקף מצומצם יותר.
תחום: פסיקה
עמודים:21
ארצי
03/06/2007 |
כב' השופטת שפר ורד - שופטת ראשיתנציג ציבור (עובדים) מר מולא נימר , נציג ציבור (מעבידים) כהן אהרון ,
אזורי נצרתבל ****/**
זכאות עובדת הרה הלוקה בגבה לקבלת גמלה לשמירת הריון
בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלת שמירת הריון לעובדת שנעדרה מעבודתה בזמן ההריון עקב כאבי גב. באישור הרפואי של העובדת נמצא פירוט למצבה הקליני, ובין היתר מופיעה הסיבה לשמירת ההריון - "כאבי גב עם הגבלה חמורה בהליכה ובתנועה". באותו אישור צוין במפורש, כי בשל מצבה הרפואי של העובדת, הנובע מן ההריון והמסכן אותה או את עוברה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת הריון עד הלידה. בית הדין מינה מומחית מטעמו אשר אישרה את האבחנה הרפואית שבאישור המחלה (ב"ל 1679/05 חטיב חולוד נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.6.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:8
אזורי נצרת
אזורי י-םבל *****/**
זכאות לגמלת שמירת הריון חלקית לעובדת שצמצמה את היקף משרתה
מבחינת המסמכים הרפואיים, היה על העובדת להיות "במנוחה מוחלטת" ורק מאחר והעובדת לחצה על המעביד להשיבה לעבודה אושרה לה עבודה חלקית. כלומר, מתקיים הנדרש בחוק בדבר חוות דעת רופא למנוחה מוחלטת. עם זאת, ישנו מסמך מפורש למעסיק מטעם רופא בו הוא מאשר היקף העסקה חלקי כנדרש וכפי שנקבע מפורשות בהלכת משעני. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 אינו דורש היעדרות מוחלטת, ובהקשר של כוונת המחוקק, התכלית היא שהאשה ההרה לא תפסיד בשל שמירת ההריון את היקף השתכרותה (ב"ל 10267/08 כהן לימור נ' ביטוח לאומי, מיום 29.12.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי י-ם
02/02/2011 |
כבוד השופטת עפרה ורבנר
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
16/10/2014 |
כבוד השופטת אורנית אגסי, נציג ציבור (עובדים) גב' עליזה הרפז, נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף גרשונוביץ
אזורי ת"אבל *****-**-**
עובדת ששהתה בחל"ת בתאום עם המעסיק נחשבת "עובדת" לצורך זכאות לגמלת שמירת הריון ודמי לידה על אף שלא עבדה בפועל
עובדת הרתה בשנית במהלך חל"ת שלאחר חל"ד, בטרם חזרה לעבודה. ההיריון השני היה בסיכון, ובשל כך הורה הרופא על שמירת הריון מלאה. תביעותיה לגמלת שמירת הריון ודמי לידה בעקבות ההריון השני נדחו ע"י המל"ל. עקב כך הגישה העובדת תביעה זו. ביה"ד קבע, כי התקופה בה גילתה העובדת כי היא בהריון נוסף הייתה בתקופת החל"ת ממקום עבודתה הקבוע, ובפועל עדיין נחשבה כעובדת של המעסיק. אמנם, באופן מילולי דווקני, כפי שמגדיר החוק, בעת קבלת ההחלטה שעליה לשהות בשמירת הריון, לא עבדה העובדת בפועל אצל המעסיק, אך אין בכך כדי לפגום בזכותה לקבלת הגמלה וזאת הן לפי מידת הצדק והיושר, כמו גם מעקרונות הביטחון הסוציאלי. נקבע, כי במקרה זה יש להגמיש את הוראת החוק ולראות בעובדת כעובדת המצויה בחל"ת מאושר, ועל כן הקביעה במהלך החל"ת, כי אינה יכולה לשוב לעבודתה כפי שתכננה לעשות בטרם ידעה על ההיריון, יש בה כדי להוות אישור כי היא נחשבת לעובדת, ועל כן היא זכאית לגמלת שמירת ההיריון. עוד נקבע, כי גמלת שמירת ההיריון מהווה תחליף לתשלום שכרה של העובדת בשל העדר יכולתה מבחינה בריאותית לעבוד בפועל, ועל כן, על פי תכלית החקיקה, ומשלא נותקו יחסי עובד-מעביד, היום הקובע של העובדת הוא אותו מועד בו נקבע על שמירת הריון עד ללידה, ועל כן זכאית היא אף לתשלום דמי הלידה. ביה"ד קיבל את התביעה וחייב את המל"ל לשלם לעובדת את גמלת שמירת ההיריון ואת דמי הלידה (ב"ל 34497-04-10 שרבין דלשדפר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.10.2014).
תחום: פסיקה
עמודים:3
אזורי ת"א
