תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:תאונת עבודה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
18/11/2003 |
נטע רותלוי ישראל , תדי לבקובסקי ,
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ת"א
10/11/2003 |
כב' השופטת מ. אריסון-חילו
תחום: פסיקה
עמודים:13
אזורי חיפה
30/09/2003 |
רו"ח אורנה צח-גלרט
תחום: מאמרים
ארציעע ****/**
זכות שימוע טרם פיטורים כאשר מדובר באי חידוש חוזה לתקופה קצובה
המערער הועסק על ידי המשיבה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, כמרצה מן החוץ. העסקתו של המערער הוארכה מידי שנה כך שבסך הכל עבד במכללה במשך ארבע שנים במהלכן מילא מספר תפקידים. בסוף השנה הרביעית לעבודתו קיבל המערער מהמכללה הודעה על הפסקת העסקתו. בעקבות זאת, הגיש המערער תביעה לביה"ד האזורי לביטול פיטוריו ולחילופין לסעד כספי. טענתו העיקרית היתה, כי ההחלטה לפטרו התקבלה מבלי שניתנה לו זכות לטעון טענותיו. ביה"ד האזורי דחה את התביעה ומכאן הערעור. לטענת המכללה, בנסיבות המקרה לא היתה חייבת לתת למערער זכות טיעון היות והועסק על ידה כמרצה לתקופה קצובה, אליה מן הראוי להתייחס כ"תקופת ניסיון". כן היא טוענת, כי בהיותה מוסד אקדמי היא נהנית מ"חופש אקדמי" בניהול ענייניה, הפוטר אותה, בין השאר, ממתן זכות טיעון כאמור. נקבע: זכות הטיעון טרם פיטורין אינה מוענקת רק לעובד קבוע אלא גם לעובד מסוגו של המערער שהועסק אמנם לתקופות קצובות, אולם העסקתו הוארכה מעת לעת. קשר מתמשך זה, המחזיק בתוכו סיכוי להמשך העסקה בעתיד, יצר אצל המערער ציפייה לגיטימית כי העסקתו תוארך גם בתום השנה הרביעית לעבודתו במכללה, והקים לו את הזכות לטעון טענותיו טרם קבלת החלטה על הפסקת עבודתו. בנוסף, יש לקבוע כי מוסד אקדמי אינו פטור ממתן זכות הטיעון. זכות זו, לא רק שאינה נדחית מפני החופש האקדמי שהקנה המחוקק למוסדות להשכלה גבוהה אלא שיש לראות בה חלק בלתי נפרד מאותו חופש אקדמי. לאור האמור, אי מתן זכות טיעון למערער טרם קבלת ההחלטה בעניינו עולה כדי פגם מהותי היורד לשורש ההחלטה ומחייב את ביטולה. המכללה תפצה את המערער בשיעור שישה חודשי עבודה.
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
אזורי י-םדמ ****/**
התעלמות וחוסר מעש של המעסיק כלפי עובד הנעדר מהעבודה מחמת תאונת עבודה עלול להיחשב כפיטורים
תחום: פסיקה
עמודים:7
אזורי י-ם
20/02/2002 |
נ. ארד, ס. אדלר, א. ברק.
ארציעבל **/**
תאונה בחצר הפרטית בדרך לעבודה איננה תאונת עבודה
* המשיב יצא מביתו הפרטי, על מנת לנסוע לעבודה * בעת שעשה דרכו בשביל המוביל מפתח הבית אל שער היציאה מהחצר לרחוב, החליק בשלג, נפל ונחבל * עפ"י סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, רואים תאונה שאירעה תוך כדי הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו ועקב הליכתו זו כ"תאונת עבודה" * בנסיבות אלו עולה השאלה, מהו תחום המעון שממנו והלאה יש לראות במבוטח כמי שבא ברשות הרבים בעת אירוע התאונה, ולהכיר בתאונה שאירעה לו כ"תאונת עבודה"? * נקבע: כאשר התאונה מתרחשת ב"מעונו" של המבוטח, אין לראות בה כ"תאונת עבודה" * את המושג "מעונו", יש לפרש כתחום שהוא רשות היחיד של המבוטח, דהיינו, הבית הפרטי או הדירה * רק במקרים יוצאים מן הכלל, תושג דלת המעון אל החצרים הסמוכים לו * זאת ייעשה, לגבי מקום בו ניתן לקבוע, כי למבוטח ישנה אותה יכולת של שליטה מלאה על המתרחש בגבולותיו, לרבות על הסיכונים הגלומים בו, כשם שיש לו בביתו פנימה * בנסיבות המקרה דנן, יש לראות בתאונה כאילו אירעה בתחום "מעונו" של המשיב, ולא ניתן לראותה כ"תאונת עבודה" *
תחום: פסיקה
עמודים:19
ארצי
02/11/1999 |
י. אליאסוף, ע. רבינוביץ, י. פליטמן
ארציעבל ***/**
נזיקין;עבודה/הרחבת תורת המיקרוטראומה גם לליקויי גב
המשיב עובד כנהג מונית במשך שנים רבות וסובל מכאבי גב ומפריצת דיסק בעמוד השדרה * הוא מבקש להכיר בפגיעתו כפגיעת עבודה, עפ"י תורת המיקרוטראומה * נקבע: פגיעת המשיב נגרמה עקב תנועות חוזרות ונשנות של עמוד השדרה בשל זעזועי הנסיעה על פני כבישים משובשים במשך שנים רבות. בכל זעזוע של הגב עקב שיבושי הכביש נגרמה פגיעה מיקרוסקופית זעירה, בלתי הדירה, בהעדר זמן מספיק לריפויה * בהצטרף הפגיעות הזעירות הללו זו על גבי זו, נוצר המצב הקיים. לפיכך, יש להכיר בפגיעתו של המשיב כפגיעה בעבודה * יודגש כי קשירת כאבי הגב לנסיעה בדרכים רלוונטית בעיקר לנהגים שזהו משלח ידם ולא לנוסעים לנסיעות שלא לצורכי משלח היד או שלא במהלך העבודה, לרבות נסיעות מהמעון אל העבודה ומהעבודה למעון * המדיניות לפיה מוכר ליקוי בגב של נהג כפגיעה בעבודה עפ"י תורת המיקרוטראומה, הינה מוצדקת ורצויה, שכן ראוי להרחיב ולהגמיש את כללי תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום *
תחום: פסיקה
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף