תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, קטגוריות:עובדים זרים
ערכים נבחרים מתוך: חשבפדיה
דף הבית > רשימת תוצאות חיפוש > מאגר:משולב, קטגוריות:עובדים זרים
תוצאות
מציג 1 - 15 / מתוך 454 תוצאות חיפוש
הצג:
תוצאות לדף
עליוןבגצ ***/** חובת תשלום שכר מינימלי הקבוע בהיתר להעסקת עובדים זרים ביום 15.8.04 קיבלה הממשלה החלטה שעניינה שילוב עובדים ישראלים בשוק העבודה. עיקרה של ההחלטה בהנחיית הממונה על יחידת הסמך לעניין עובדים זרים במשרד המסחר התעשייה והתעסוקה להקצות היתרי העסקה לעובדים זרים בענפי התעשייה והשירותים רק ל"מומחי חוץ". קרי, תושב חוץ שהוזמן לעבוד בישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כח אדם או מתווך כח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שיש לו בו מומחיות ייחודית, ושעבור שירותיו ישולם לו שכר חודשי בסכומים מוגדרים. הוחלט, כי החל מ-1.1.06 ישולם שכר שלא יפחת מ-6,000 ש"ח, אשר יעלה בהדרגה עד ל-1.7.07, שאז יעמוד על כפל השכר הממוצע במשק לפחות. בהחלטה נוספת קבעה הממשלה, כי אין לתת היתרים לעובדים זרים, אלא אם התקבלה הודעה משירות התעסוקה כי לא קיים דורש עבודה ישראלי לביצוע העבודה נשוא בקשת ההיתר. הוראה זו חלה על התעשייה, מסעדות אתניות ומעורבות, ובתי מלון. כנגד החלטה זו העתירה דנן.
תחום: פסיקה
עמודים:25
עליון
אזורי ב"שעב ****/** מעביד שהעסיק עובד זר במשך כל היום כל ימות השבוע, חוייב בתשלום של 318,350 ש"ח עבור שעות נוספות, פדיון חופשה ודמי הבראה * התובע, עובד זר מניגריה, עבד אצל הנתבעת כעובד ניקיון במועדון בריאות אותו היא מנהלת במלון דן באילת במשך שלוש שנים וחצי, כל יום (כולל שישי ושבת) במשך 11 שעות לפחות, אשר בגינן קיבל משכורת חודשית בסך של 5000 ש"ח נטו. התובע טוען, כי הוא זכאי, מעבר לשכר שקיבל, לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, הבראה ודמי חגים. הנתבעת טוענת, כי שכרו של התובע כלל את כל התוספות הללו ועל כן אינו זכאי לסכום התביעה* נקבע: מחומר הראיות שהוגש בתיק, כולל תלושי המשכורות של התובע, עולה כי שכרו של התובע שולם כשכר גלובלי וזאת בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. לפיכך, יש לקבוע את זכאותו של התובע לגמול בעד הפרשי השכר שלא שולמו לו בגין עבודה בשעות נוספות וימי מנוחה וחג. עוד עולה מחומר הראיות כי התובע זכאי לתשלום בגין חופשות שלא לקח ואף לדמי הבראה. לאור האמור, וכן לאור נתונים חשבונאיים שהוגשו ע"י התובע, יש לקבוע, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של כ-298,000 ש"ח. אכן, תוצאתו של פסק דין זה הינה קשה וחמורה למעביד, אך היא צודקת בנסיבות העניין. עובד זר המגיע לארץ ללא משפחה וללא חברים הינו כח עבודה קל לתמרון, מאחר ושעות העבודה שלו אינן מוגבלות בשל הנכונות המוחלטת שלו לעבוד בכל שעה ובכל מקום והימצאותו כאן נתונה לחסדי המעביד ורשויות השלטון. נכונות זו של העובד, אינה צריכה לעמוד לו לרועץ. אם עובד נכון לעבוד כל יום 13 שעות, כל שבוע, כל החודש ובמשך כל השנה, צריך המעביד לדעת שהעסקה כזו, המובילה לכך שלעובד אין כמעט שעות פנאי וחיים זולת עבודתו ובפועל הופך הוא ל"עבד" של מקום העבודה- הינה נפסדת, פסולה ולא ראויה ככל שתהיה ועולה בממון רב. אף אחד לא מנע מהנתבעת להעסיק שני עובדים במקום התובע. הנתבעת בחרה שלא לעשות זאת, ועל כך עליה לשלם. לשם כך נועד משפט העבודה המגן; למנוע העסקה בלתי סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת תוך ניצול מעמד נחות של עובד, שהוא אינו בעל כוח מיקוח. הדבר נכון שבעתיים לגבי עובדים זרים וזאת כמתחייב מאופייה הדמוקרטי, היהודי, והמוסרי של מדינת ישראל*
תחום: פסיקה
עמודים:17
אזורי ב"ש
13/01/2020 |
תחום: חוזרים
עמודים:13
14/07/2022 |
תחום: חוזרים
עמודים:13
עליוןעב ****/** ההיטל המוטל על מעסיקים של עובדים זרים אינו בגדר הפלית העובדים הזרים העותרים מעסיקים עובדים זרים מסין, תאילנד ורומניה. הם עותרים כנגד סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, המטיל היטל על מעסיקים בגין העסקתם של "עובדים זרים". לטענתם, היטל המעסיקים מייקר את העסקתם של עובדים זרים, ובכך, מפלה אותם בסיכויי הקבלה לעבודה לעומת עובדים ישראלים. זאת, בניגוד לאיסור ההפליה שבאמנות למניעת מסי כפל בהן התקשרה ישראל עם סין, תאילנד ורומניה*נקבע: באמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל אכן נקבע עקרון איסור הפליית עובדים הזרים. ברם, איסור ההפליה שבאמנה מכוון בראש ובראשונה למנוע הפליה במס המוטל על העובד הזר לעומת עמיתו המקומי. הוא לא נועד להגן על עובדים פוטנציאליים, אשר אינם מועסקים וכל רצונם הוא להיות מועסקים במדינה המארחת. על כן, אין לקבל את טענת העותרים כי היטל המעסיקים על פי סעיף 45 לחוק מפר את איסור ההפליה בהפלותו עובדים זרים בקבלה לעבודה בישראל. טענה נוספת של העותרים היא כי היטל המעסיקים סותר את האמור באמנה בדבר עובדים מהגרים של ארגון העבודה הבינלאומי, הקובעת בסימן ו' כי "1. כל חבר שלגביו עומדת אמנה זו בתקפה מתחייב לנהוג במהגרים הנמצאים בהיתר בתחומי ארצו, ללא הפלייה...". אכן, אמנת ארגון העבודה בדבר עובדים מהגרים נכנסה לתוקף לגבי ישראל אמצע שנות ה - 50. ברם, אמנה זו מעולם לא נקלטה בדין הפנימי על-ידי אקט חקיקתי של הכנסת. על כן, אין בה כדי לחייב את ישראל במישור הפנימי. העתירה נדחית.
תחום: פסיקה
עמודים:13
עליון
01/04/2011 |
משרד התמת
תחום: מאמרים
עמודים:10
מציג 1 - 15 / מתוך 454 תוצאות חיפוש

למענה מיידי, כנסו לאינפוקליק - מחוללים בדיני עבודה

אישור
היסטורית חיפושים
חיפוש מורפולוגי
מורפולוגיה
מדויק
מורחב
נרדפות
תחיליות
חיפוש בכל מאגרי המידע
חקיקה
פסיקה
חוזרים
סוגיות בדיני עבודה
מאמרים
הסכמים קיבוציים
מחשבונים וטבלאות
טפסים
חוזים והסכמים
תקשיר
הודעות נש"מ
דברי הסבר


נא להזין לפחות שדה אחד!
כל המוצרים הפיננסים
לקבלת מחיר אטרקטיבי
השאירו פרטים
הודעה אישית