תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:דמי פגיעה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
09/12/2010 |
כבוד השופטת מיכל אריסון-חילו
אזורי חיפהבל ****/**
החובה להודיע על תאונת עבודה למוסד לביטוח לאומי חלה על העובד גם כאשר המעביד חתום על תקנה 22
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי חיפה
08/08/2010 |
יגאל פליטמן, , שופט
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
18/07/2010 |
כבוד הנשיא מיכאל שפיצר
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ב"ש
07/07/2010 |
הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופטת רונית רוזנפלד , נציג עובדים, מר שלום חבשוש נציג מעבידים, מר הלל דודאי
ארציעבל ***/**
אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי", כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי, ככל שמטרתם לרפא נפגע עבודה שהוא חבר בקופת החולים
תחום: פסיקה
עמודים:45
ארצי
22/06/2010 |
כבוד השופט שמואל צור
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
16/10/2006 |
יעל אנגלברג-שהם
אזורי ב"שבל ****/**
דחיית תביעה להכרה בפגיעה בעמוד שידרה מותני כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה
בית הדין האזורי לעבודה חזר על ההלכה לפיה "השימוש במיקרוטראומה, אינו יכול להפוך כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים." כאשר העבודה המדוברת כוללת ביצוע מטלות מגוונות ושונות הן מבחינת המאמץ, הן מבחינת התנועה עצמה והן מבחינת משקל, נסתרת הטענה לגבי ביצוע תנועות זעירות כנ"ל. לפי עדותה של העובדת כללה עבודתה תנועות מגוונות וכי הרמת הקשישים לא הייתה החלק העיקרי בעבודתה הן מבחינת התנועות שביצעה והן מבחינת היקף הזמנים בהם בוצע. כך גם הרמת הקשישים כללה תנועות בגבהים שונים תוך הפעלת מאמץ שונה. משכך, קבע בית הדין כי דין התביעה להדחות (עב 2641/01 מרינה בוטרשווילי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.10.2006).
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ב"ש
05/12/2005 |
סגן שופט ראשי - א.קציר
אזורי חיפהבל ****/**
בעת הכרעה בשאלת קיומה של תאונת עבודה יעדיף בית הדין את הממצאים הרפואיים שלטובת המבוטח
התובע פועל בניין במקצועו. החל משנת 1965 עבד כשכיר ומשנת 1996 כעצמאי. בתאריך 30.1.00 הגיע למקום עבודתו עובד לשעבר אותו פיטר, והחל להתווכח עמו. העובד דרש ממנו תשלום זכויות סוציאליות, כולל פיצויי פיטורים והטבות שלטענתו מגיעות לו. הויכוח היה חריף ולווה בצעקות, וכמעט וגלש לתקיפה פיזית. בסופו של דבר, עזב העובד לאחר שסוכם בין השניים, כי התובע ינסה לשחרר את ביטוח המנהלים שלו. לאחר הוויכוח, התובע לא הרגיש בטוב. הוא חש לחצים וחנק בחזה. הוא הפסיק עבודתו ונסע לקופ"ח, שם, לאחר שבדיקת הא.ק.ג. לא הייתה תקינה, הוא הופנה בדחיפות לביה"ח ושם הוחלט לאשפזו ואף בוצע בו צנתור וניתוח מעקפים. לטענת התובע, הוא לקה באוטם כתוצאה מהויכוח בעבודתו. לעומתו, טוען הנתבע, כי הסימנים הקליניים של האוטם החלו כשבוע לפני האירוע, ואין קשר סיבתי בין הופעת האוטם לבין הויכוח החריג בעבודתו של התובע. ביה"ד מינה את מומחה מטעמו, ולאחר שנשלחו אליו שאלות הבהרה באשר לחוות הדעת שנתן, הודיע, כי הוא מסרב להמשיך ולהיות מומחה מטעם ביה"ד. לפיכך, מונה תחתיו מומחה רפואי נוסף. יחד עם זאת, הוחלט שלא לפסול את חוו"ד של פרופ' גוטסמן, לפיה, לא התקיים קשר סיבתי רפואי בין האירועים המתוארים לעיל לבין הופעת האוטם בשריר הלב וכי התובע סבל מתהליך טרשתי בכלי הדם שהחל זמן רב לפני האירוע הנ"ל ומתהליך קליני שהחל ימים אחדים לפני האירוע בעבודתו. בניגוד לכך, קבע המומחה השני, כי אלמלא האירוע בעבודתו של התובע, סביר להניח שהתעוקה הבלתי יציבה הייתה נסוגה, והאוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר, כפי שמתרחש ב-80% מהמקרים. לדבריו, לאור סמיכות הזמנים הצמודה, החמירו האירועים המתוארים את מצבו וזרזו הופעת האוטם במועד שבא. נראה, כי בסבירות גבוהה העיתוי של האוטם נקבע ע"י האירוע בעבודה אשר היה לו תפקיד מכריע בהפיכת התעוקה לאוטם. ובכך, תרומת האירוע הייתה גדולה יותר מאשר התרומה של גורמי הסיכון האישיים * נקבע: כאשר קיימות שתי חוות דעת רפואיות של מומחים הסותרות במסקנותיהן אחת לשנייה, יש להעדיף את חוות הדעת שהינה לטובת המבוטח. לפיכך, האירועים החריגים במקום עבודתו של התובע, הם אלה שגרמו לתעוקת לב בלתי יציבה להתפתח לאוטם בשריר הלב וזאת, למרות גורמי הסיכון שכוננו בו, ויש לראות באוטם זה כתאונת עבודה המזכה את התובע בדמי פגיעה כחוק
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי חיפה
20/07/2004 |
כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
תחום: פסיקה
עמודים:12
אזורי ב"ש
20/02/2002 |
נ. ארד, ס. אדלר, א. ברק.
ארציעבל **/**
תאונה בחצר הפרטית בדרך לעבודה איננה תאונת עבודה
* המשיב יצא מביתו הפרטי, על מנת לנסוע לעבודה * בעת שעשה דרכו בשביל המוביל מפתח הבית אל שער היציאה מהחצר לרחוב, החליק בשלג, נפל ונחבל * עפ"י סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, רואים תאונה שאירעה תוך כדי הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו ועקב הליכתו זו כ"תאונת עבודה" * בנסיבות אלו עולה השאלה, מהו תחום המעון שממנו והלאה יש לראות במבוטח כמי שבא ברשות הרבים בעת אירוע התאונה, ולהכיר בתאונה שאירעה לו כ"תאונת עבודה"? * נקבע: כאשר התאונה מתרחשת ב"מעונו" של המבוטח, אין לראות בה כ"תאונת עבודה" * את המושג "מעונו", יש לפרש כתחום שהוא רשות היחיד של המבוטח, דהיינו, הבית הפרטי או הדירה * רק במקרים יוצאים מן הכלל, תושג דלת המעון אל החצרים הסמוכים לו * זאת ייעשה, לגבי מקום בו ניתן לקבוע, כי למבוטח ישנה אותה יכולת של שליטה מלאה על המתרחש בגבולותיו, לרבות על הסיכונים הגלומים בו, כשם שיש לו בביתו פנימה * בנסיבות המקרה דנן, יש לראות בתאונה כאילו אירעה בתחום "מעונו" של המשיב, ולא ניתן לראותה כ"תאונת עבודה" *
תחום: פסיקה
עמודים:19
ארצי
