תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:פדיון חופשה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
30/03/2004 |
רו"ח שלמה הררי
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:3
03/03/2005 |
כבוד השופט אילן סופר
אזורי ב"שעב ****/**
מעביד שהעסיק עובד זר במשך כל היום כל ימות השבוע, חוייב בתשלום של 318,350 ש"ח עבור שעות נוספות, פדיון חופשה ודמי הבראה
* התובע, עובד זר מניגריה, עבד אצל הנתבעת כעובד ניקיון במועדון בריאות אותו היא מנהלת במלון דן באילת במשך שלוש שנים וחצי, כל יום (כולל שישי ושבת) במשך 11 שעות לפחות, אשר בגינן קיבל משכורת חודשית בסך של 5000 ש"ח נטו. התובע טוען, כי הוא זכאי, מעבר לשכר שקיבל, לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, הבראה ודמי חגים. הנתבעת טוענת, כי שכרו של התובע כלל את כל התוספות הללו ועל כן אינו זכאי לסכום התביעה* נקבע: מחומר הראיות שהוגש בתיק, כולל תלושי המשכורות של התובע, עולה כי שכרו של התובע שולם כשכר גלובלי וזאת בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. לפיכך, יש לקבוע את זכאותו של התובע לגמול בעד הפרשי השכר שלא שולמו לו בגין עבודה בשעות נוספות וימי מנוחה וחג. עוד עולה מחומר הראיות כי התובע זכאי לתשלום בגין חופשות שלא לקח ואף לדמי הבראה. לאור האמור, וכן לאור נתונים חשבונאיים שהוגשו ע"י התובע, יש לקבוע, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של כ-298,000 ש"ח. אכן, תוצאתו של פסק דין זה הינה קשה וחמורה למעביד, אך היא צודקת בנסיבות העניין. עובד זר המגיע לארץ ללא משפחה וללא חברים הינו כח עבודה קל לתמרון, מאחר ושעות העבודה שלו אינן מוגבלות בשל הנכונות המוחלטת שלו לעבוד בכל שעה ובכל מקום והימצאותו כאן נתונה לחסדי המעביד ורשויות השלטון. נכונות זו של העובד, אינה צריכה לעמוד לו לרועץ. אם עובד נכון לעבוד כל יום 13 שעות, כל שבוע, כל החודש ובמשך כל השנה, צריך המעביד לדעת שהעסקה כזו, המובילה לכך שלעובד אין כמעט שעות פנאי וחיים זולת עבודתו ובפועל הופך הוא ל"עבד" של מקום העבודה- הינה נפסדת, פסולה ולא ראויה ככל שתהיה ועולה בממון רב. אף אחד לא מנע מהנתבעת להעסיק שני עובדים במקום התובע. הנתבעת בחרה שלא לעשות זאת, ועל כך עליה לשלם. לשם כך נועד משפט העבודה המגן; למנוע העסקה בלתי סבירה ובלתי מתקבלת על הדעת תוך ניצול מעמד נחות של עובד, שהוא אינו בעל כוח מיקוח. הדבר נכון שבעתיים לגבי עובדים זרים וזאת כמתחייב מאופייה הדמוקרטי, היהודי, והמוסרי של מדינת ישראל*
תחום: פסיקה
עמודים:17
אזורי ב"ש
03/09/2006 |
רו"ח רולי הוגן
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1
16/10/2006 |
דינה אפרתי
אזורי ת"אעב ******/**
בהעדר הסכמה בין הצדדים, עובד לא יהיה זכאי לפדיון ימי חופשה חוזיים העולים על ימי החופשה הקבועים בחוק בסיום עבודתו
בית הדין האזורי קבע כי בין הצדדים לא הוסכם כי העובד יהיה זכאי לפדיון ימי החופשה החוזית העולים על ימי החופשה הקבועים בחוק. משכך, העובד זכאי אך ורק לפדיון יתרת ימי החופשה שנצברו לזכותו עפ"י החוק, ככל שישנם כאלה, במועד סיום עבודתו. כמו כן, קבע בית הדין, כי בנסיבות הקיימות אין להורות על הרמת מסך. באשר לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין, כי אין העובד זכאי להם כיוון שלא רואים בהתפטרותו התפטרות בדין פיטורים. אין זה סביר, כי עובד אשר נאלץ להתפטר בשל הרעת תנאים ומשבר האמון הנלווה לכך, ימשיך בהתקשרות עסקית עם מעבידו (עב 303695/98 טלבי אבינועם נ' ד.ק.ו. ישראל תכנון ושיווק בע"מ ואח', מיום 16.10.266).
תחום: פסיקה
עמודים:18
אזורי ת"א
ארציעע ****/**
מעביד המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה עלול להסתכן בתשלום כפול
נוהג לפיו עובד "פודה" את זכות חופשתו השנתית בתוך תקופת העבודה להבדיל מסיום תקופת העבודה הוא פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 ולתכליתו. תכלית חוק חופשה שנתית היא שהעובד יקבל את חופשתו בפועל. מעביד המשלם "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק לו אותה בפועל, גם אם הדבר נעשה בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול. הדרך היחידה המותרת לתשלום פדיון חופשה היא כאשר חדל העובד לעבוד מבלי שניתנה לו החופשה המגיעה לו (ע"ע 1144/04 אברהם מרחיב נ' מוקד אמון סביון (1981) בע"מ, מיום 21.12.06).
תחום: פסיקה
עמודים:18
ארצי
07/03/2007 |
שמואל טננבוים
אזורי ת"אעב ****/**
עובד המבסס עילה לכאורה לקיומה של הפליה על רקע גיל, מעביר את נטל ההוכחה למעביד
לאחר שעובד מבסס עילה לכאורה לקיומה של הפליה על רקע גיל, עובר נטל ההוכחה למעביד לסתור את הטענה לפיה, התנהגותו נגועה בהפליה פסולה. המחוקק, בתי המשפט ובתי הדין לעבודה רואים בחומרה רבה קיומה של הפליה. מדובר לא רק בהפרת חוק אלא גם בהפרת עקרון השוויון שהינו זכות חוקתית והפרתו נחשבת לפגם חמור במיוחד. ההפליה על כל צורותיה נוגדת את תקנת הציבור. כמו כן, בית הדין קבע, כי ביחס לאפשרות צבירת החופשה עבור שלוש שנים בלבד, ההנחה הנה כי עובד היוצא לחופשה מנצל את יתרות החופשה שנצברו לזכותו בשנים הקודמות וזאת בהיעדר הוכחה אחרת (עב 5119/06 בכר יהודית נ' אמזה בע"מ, מיום 12.3.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:7
אזורי ת"א
08/10/2007 |
השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלדנציג עובדים מר יצחק שילון, נציג מעבידים מר דוד בלומברג ,
ארציעע ***/**
פדיון חופשה שנתית הינו לכל היותר עבור שלוש השנים האחרונות, בצירוף הימים שלא נוצלו בשנת העבודה השוטפת
בית הדין הארצי פסק, כי על פי סעיף 7 לחוק חופשה שנתית, בעת שהסתיימו יחסי עובד מעביד, נצברו לזכות העובד לכל היותר ימי חופשה, שהיה זכאי לקבל בשלוש השנים המלאות האחרונות להעסקתו, בצירוף הימים, שנצברו לזכותו בשנת העבודה השוטפת (ע"ע 547/07 משה כהן נ' ויליאם אנויה, מיום 8.10.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
02/04/2008 |
כב' השופטת ורדה סאמט
אזורי ת"אדבע לא/*-*/**
עובד זכאי לשכר עבודה עבור תקופת ניסיון
בית הדין האזורי קיבל את תביעתו של עובד, לשכר עבודה עבור שני ימי התנסות. בקביעתו, ציין בית הדין, כי תפוקת העובד בתקופת הניסיון, באופן טבעי, נמוכה יותר מתפוקתו במהלך העבודה השוטפת, אולם, אין בכך כדי לשלול מהעובד את זכאותו לשכר עבודה, בגין "תקופת הניסיון" (דמ 5849/07 יחזקאל עמיאל נ' אובליסק ליווי פיננסי בע"מ, מיום 2.4.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:4
אזורי ת"א
01/06/2008 |
ד. פרוז'ינין - שופטתאב"ד ,
תחום: פסיקה
עמודים:12
אזורי י-ם
03/08/2008 |
השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארד, השופט שמואל צורנציג עובדים מר אהוד נבות, נציג מעבידים מר דוד רג'ואן ,
ארציעבל ***/**
פדיון חופשה שנתית, ששולם לעובד לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, לא נכלל במסגרת תקופת האכשרה הנדרשת לצורך דמי אבטלה
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה של מבוטחת, שחסרו לה 5 ימים בלבד לתקופת האכשרה, הנדרשת לצורך קבלת דמי אבטלה, בקובעו, כי פדיון ימי חופשה, ששולם לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, אינו נכלל בתקופת האכשרה לצורך דמי אבטלה. בתקופת האכשרה לצורך דמי אבטלה לעובד יומי נכללים רק ימי עבודה בפועל. פידיון ימי חופשה איננו שכר בגין ימי עבודה, אלא פיצוי, הניתן לעובד בגין ימי החופשה שלא ניצל במהלך תקופת עבודתו, ומשכך לא נכלל בתקופת האכשרה הדרושה (עב"ל 129/07 חביבה סבאג נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.8.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
03/08/2008 |
הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן נציג עובדים מר שלום חבשוש, נציג מעבידים מר אילן שגב ,
ארציעע ****/**
אימתי תתאפשר חפיפה בין הודעה מוקדמת לחופשה שנתית
בית הדין הארצי לעבודה דחה טענה, לפיה תתאפשר חפיפה בין הודעה מוקדמת, אשר במהלכה העובד לא נדרש לעבוד, לבין ימי חופשה שנתית. נקבע, כי סיום יחסי עובד-מעביד בנסיבות הללו הוא דבר פורמלי, ולכן לא תתאפשר חפיפה בין החופשה השנתית לה זכאי עובד, לבין ימי ההודעה המוקדמת, כאשר המעסיק פיטר את העובד וויתר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת. נקבע, כי ככל שהעובד מחליט, בניגוד לרצון המעסיק, שהוא יוצא לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת, אזי תיכנס לתוקף הוראת סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית, המאפשרת חפיפה חלקית בין הזכויות, והעובד יפסיד חלק מימי חופשתו השנתית (ע"ע 1496/02 נשואה זנקס בע"מ ואח' נ' גל ארז, מיום 3.8.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:24
ארצי
ארציעע ***/**
תשלום, ששולם לעובד בטעות, לא יובא בחשבון בשיעור שכרו הקובע, לצורך חישוב פיצויי פיטורים ופדיון חופשה
במקרה הנדון, העובדת קיבלה לידיה נכס או טובת הנאה, "שלא על פי זכות שבדין", ולכן חלה עליה החובה להשיב למעבידה את זכייתה על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט. עם זאת, ביהמ"ש רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה כולה או מקצתה, כאשר אין ההשבה צודקת בנסיבות העניין. בהקשר זה נפסק, כי תחולת ההגנה תצטמצם בעיקרון למי שההתעשרות הגיעה לרשותו כשהוא עצמו נהג בתום לב, משמע, שבטעות סבר כי הוא בעל זכות שבדין וקיבל את אשר ניתן לו. שינוי מצב לרעה כמבסס הגנה מפני תביעת השבה ניתן למצוא גם בנסיבות בעלות אופי של השתק, כאשר בנסיבות המקרה או לאור היחסים שבין הצדדים היה הנתבע רשאי להסיק מהתנהגות המשלם שהוא זכאי לכסף, ובעקבות זאת שינה מצבו לרעה. במקרה דנן נקבע, כי הנסיבות הן אכן כאלו העושות את ההשבה בלתי צודקת, ומצדיקות פטור מהשבה. אולם, תשלום ששולם לעובד בטעות אינו הופך להיות חלק מתנאי ההתקשרות של העובד עם מעסיקו, שכן נעדר מן התשלום יסוד הכוונה. לפיכך, בנסיבות העניין אין מקום לקחת בחשבון בשיעור שכרה הקובע של העובדת לצורך חישוב פיצויי פיטורין וכן פדיון חופשה שנתית את אותה התוספת ששולמה לה בטעות (ע"ע 00704/06 קרן מחקרים רפואיים פיתוח תשתית ושירותי בריאות נ' לורין קדם, ניתן ביום 23.9.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:22
ארצי
ארציעדמ **/**
למרות שנטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה של העובד חל על המעביד, הצגת תלוש השכר מהווה "ראשית ראיה בכתב" למאזן ימי החופשה של העובד
נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה של העובד חל אמנם על המעביד. עם זאת, הצגת תלוש השכר מהווה "ראשית ראיה בכתב" למאזן ימי חופשה המגיע לעובד, בהעדר ראיה לסתור. במקרה הנדון, העובד לא עמד בנטל המוטל עליו לסתור את האמור בתלושי השכר, ומפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי אף עולה, כי העובד הודה בחקירתו הנגדית, ששהה מספר ימים בחופשה במהלך תקופת עבודתו. לאור האמור, טעה בית הדין האזורי עת קבע, כי אין לקבל את האמור בתלושי השכר בנוגע לניצול בפועל של ימי חופשה על ידי העובד רק מן הטעם של היעדר פנקס חופשה, כאשר העובד לא עמד בנטל לסתור את האמור בתלושי השכר (עדמ 000019/07, עמוס 3 בע"מ נגד סלוצקי שי, מיום 25.11.2008).
תחום: פסיקה
עמודים:6
ארצי
×
מתעניינ/ת ב.
מכללת חשבים מעבירה:
- ימי עיון
- השתלמויות
- קורסים
- סדנאות
בנושא
מזמינים אותך ליצור קשר לקבלת מידע נוסף
