תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:תום לב
ערכים נבחרים מתוך: חשבפדיה
דף הבית > רשימת תוצאות חיפוש > מאגר:משולב, מילות מפתח:תום לב
תוצאות
מציג 16 - 30 / מתוך 39 תוצאות חיפוש
הצג:
תוצאות לדף
אזורי ת"אעב ****/** פיטורי עובד שעתיים לאחר שהחל לעבוד במקום עבודתו החדש עשויים לזכותו בפיצוי עקב הפרת חוזה העבודה בחוסר תום לב בית הדין האזורי חייב מעביד שפיטר עובד ביום הראשון לעבודתו בתשלום פיצוי בגובה שכרו החודשי בסך 4,700 ש"ח. במקרה דנן, העובד התקבל לעבודה אצל המעבידה, שעתיים לאחר שהחל לעבוד נדרש לעבור פעם נוספת ראיון קבלה לעבודה שבסופו פוטר. בית הדין הגיע למסקנה, כי פיטוריו של העובד נעשו בשרירות, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים שאינם קשורים כלל ליכולתו המקצועית של העובד. הפררוגטיבה המוקנית למעביד לנהל את מקום העבודה על פי ראות עיניו נמנית על העקרונות הבסיסיים של משפט העבודה. במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הוכרה גם זכות המעביד לבצע שינויים עסקיים וניהוליים, ובכלל זה להעסיק עובדים ולפטרם. יחד עם זאת, הפררוגטיבה הניהולית איננה בלתי מוגבלת והיא כפופה ליתר עקרונות היסוד של משפט העבודה, עימהם נמנים גם עקרון תום הלב וחובת ההגינות (עב 6978/05 יהודה גור שמסיאן נ' צאיג הדפסות בע"מ, מיום 1.4.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:9
אזורי ת"א
אזורי ת"אעב ****/** בית הדין לעבודה ייתן תוקף לכתב ויתור בנסיבות חריגות בלבד התובע שימש כמנהל מחלקת דפוס אצל הנתבעת למעלה מ-14 חודשים עד אשר פוטר מעבודתו. בסיום עבודתו, חתם התובע על כתב ויתור ושחרור לפיו הוא מאשר קבלת 11,684 ש"ח לסילוק כל התביעות והתשלומים המגיעים לו מהנתבעת. על גבי כתב הויתור הוסיף התובע הערה בכתב ידו הוא שומר את הזכות לתבוע בגין דמי מחלה. בכתב התביעה שהגיש התובע לבית הדין, תבע בנוסף לדמי המחלה, גם סעדים כספיים הנובעים מהסכם העבודה האישי וכן מצו ההרחבה החל על ענף הדפוס (הפרשי שכר, הפרשה לביטוח מנהלים, הפרשי פיצויי פיטורים; גמול שעות נוספות; פדיון ימי חופשה; דמי חגים; הפרשות לביטוח פנסיוני ולביטוח דמי מחלה). הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי כתב הויתור עליו חתם התובע, וההערה שהוסיף לכתב הויתור בכתב ידו מעידים כי התובע היה מודע לזכויותיו וכי בחתימתו על כתב הויתור ויתר על כל יתר הזכויות המגיעות לו. בנוסף טענה הנתבעת, כי צו ההרחבה בענפי המלאכה והתעשייה הזעירה והדפוס על ענפיו, אינו חל עליה נקבע: לאחר שמיעת העדויות שוכנע ביהמ"ש כי בין התובע לנתבעת התעוררו חילוקי דעות של ממש בנושאים שלא היו ידועים לתובע במועד החתימה על כתב הויתור ובכלל זה בנוגע לתחולתו של המשפט הקיבוצי. משכך, מדובר בויתור על זכויות שלא מדעת שאינו יכול לעמוד (דב"ע לא/3-22 ציק ליפוט נ' חיים קסטנר). מדיניות בית הדין היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות, לאחר בדיקת הנסיבות במקרה דנן, אין לעשות כן ממספר טעמים: נציג הנתבעת הודה כי לא ציין בפני התובע ששכרו לפי ההסכם הקיבוצי אמור להיות גבוה יותר מזה המשתלם לו בפועל. כמו כן, הודה נציג הנתבעת בחקירתו כי אינו יודע את תוכנו של סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 וזאת חרף האמור בכתב הויתור. מכאן שאין לקבל את הטענה, כי החתימה על כתב הויתור מעידה על כך שהתובע היה ער למכלול זכויותיו לפי החוק ועל פי הסכם העבודה שנחתם עמו, וויתר עליהן מראש ומרצון חופשי. כך גם אין לקבל את הטענה, לפיה לא חל על הנתבעת צו ההרחבה לדפוס. כידוע, מטרתו של צו ההרחבה היא ליצור רמה אחידה של תנאי עבודה בענף ספציפי של תעשייה, ולהעניק גם למי שאינו משתייך להסכם קיבוצי את היתרונות הנובעים ממנו. לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות ובחומר הפרסומי שהגישה הנתבעת לתיק, שוכנע ביהמ"ש כי מקום עבודתו של התובע בנתבעת עונה על ההגדרה של בית דפוס, ומשכך חל עליו צו ההרחבה. הנתבעת מפרסמת, כי היא מורכבת מאשכול של שלושה בתי עסק נפרדים המספקים יחדיו את כל פתרונות השילוט והדפוס. אין בכינויים השונים שבהם מכנה הנתבעת את בית הדפוס שבבעלותה כדי לשנות או להסתיר את מהותו האמיתית. מדובר בבית דפוס בו מתקיימים כל השלבים ההכרחיים ליצירת פס ייצור למוצרי דפוס. לפיכך יש לקבוע, כי עיסוקה של הנתבעת בדפוס עונה ברמה הראיתית הנדרשת על הגדרה של בית דפוס לצורך החלת צו ההרחבה על התובע. ומכאן שדין התביעה להתקבל
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי ת"א
אזורי ת"אעב ****/** חובת תום לב מוגברת בפיטורי עובדים של רשות מנהלית התובעת מועסקת כעובדת בכירה במשרד התחבורה מזה 34 שנים, מהם 17 שנים כמנהלת אגף בכירה בענף מערכות מידע והינה בת 61. החל ממאי 1997, מועסקת התובעת בחוזה עבודה אישי המיועד לעובדי מדינה בכירים. באוגוסט 2005, החליט הנתבע 2, נציב שירות המדינה, שלא להאריך את חוזה העסקתה. החלטה זו נתקבלה לאחר שלתובעת נערך שימוע בפני המשנה לנציב שירות המדינה, שבו נאמר לה, כי הנימוק אשר ניצב בבסיס ההחלטה שלא להאריך את חוזה העסקתה, הינו לאור יכולותיה הניהוליות אשר אינן מספקות. התובעת טוענת, כי תפקידה הובטח למר ציון כספי, שהיה מקורב לשר התחבורה ועל כן ההחלטה לפטרה מבוססת על שיקולים שאינם ממין העניין ועל כן דינה להתבטל. כמו כן, טוענת התובעת כי פיטוריה נעשו כתוצאה מאפליה על רקע של גיל, מין וותק * נקבע: על החלטה של רשות מנהלית לעמוד בכללי המינהל הציבורי. אכן, בדין טוענים הנתבעים כי בית הדין לא ימהר להמיר את שיקול דעת הרשות המנהלית בשיקול דעתו שלו. יחד עם זאת, מצב בו רשות ציבורית תשתמש ללא כל צידוק בעובדת היותה רשות ציבורית, כדי להתנער בהתחייבויות אשר נטלה על עצמה, אינה מתקבלת על הדעת. החובות המיוחדות המוטלות על גוף ציבורי כוללות בחובן חובות מוגברות של תום לב, איסור לנהוג בשרירות ואיסור להפלות (בג"צ 852/86 ח"כ שולמית אלוני ואח' נ' שר המשפטים). כמו כן, עוסקים אנו ביחסי עבודה, בהם נקודת המוצא הינה כי העובד הינו בעמדת נחיתות ביחס למעביד. עוד רואים אנו כי על בית הדין לבחון ולהכריע בשאלות העולות בתחום יחסי העבודה, מבלי להתעלם מאי השוויון בין הצדדים. כלל הוא, כי החלטה של רשות מנהלית להתקבל אך ורק על בסיס שיקולים ענייניים. סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988, קובע כי במקרים המנויים בסעיף 2 לחוק, יועבר נטל הראיה אל המעביד בכדי שיוכיח כי הסיבה לפיטורים איננה כתוצאה מהפליה, אלא מסיבות ענייניות. עובד המבקש להעביר את נטל הראייה למעביד לפי סעיף 9 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, עליו להביא ראשית ראיה להתנהגות פסולה מטעם המעביד (דב"ע נו/129-3 פלוטקין נ' אחים אייזנברג בע"מ). במקרה דנא, התייחסותם של הנתבעים לגילה או ותיקותה של התובעת, עוד לפני שהוגשה הבקשה, הינה פסולה ומפלה וקובעת תנאים שאינם ממין העניין. הנתבעים סבורים כי התובעת מבצעת כהלכה את החלקים המקצועיים בעבודתה אך בכל הקשור ליכולותיה הניהוליות, טוענים הם, כי עבודתה לוקה בחסר. התובעת הרימה את הנטל הנדרש להוכחת הפליה כנדרש על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הנטל שהוטל על הנתבעים לא הורם ולא הוכח, כי ההחלטה שלא להאריך את חוזה העסקתה של התובעת לא הייתה נגועה באפליה. לו היו מראים הנתבעים, כי קיימת הנחיה מנהלית הקובעת כי לגבי כל מנהל ומנהל בשירות המדינה, קיים פרק זמן בו הוא מכהן בתפקידו ולאחר מכן מתבצע "רענון שורות" ו"דם חדש" מוזרם, קרי, מנהל אחר מחליף אותו, ייתכן והיה בכך כדי להוכיח כי יש בדבריהם אמת מסוימת. אך זאת לא נעשה, והרושם שנוצר הוא כי נוהל "רענון השורות" נשלף "בצוק העיתים" בכדי להסביר את ההחלטה שלא להאריך את העסקת המבקשת מבלי שיש לכך צידוק מספיק. בהליך השימוע שנערך לתובעת, נפלו פגמים מהותיים והוא לא נערך בלב פתוח ובנפש חפצה. לפיכך, התביעה התקבלה
תחום: פסיקה
עמודים:24
אזורי ת"א
מציג 16 - 30 / מתוך 39 תוצאות חיפוש

למענה מיידי, כנסו לאינפוקליק - מחוללים בדיני עבודה

אישור
היסטורית חיפושים
חיפוש מורפולוגי
מורפולוגיה
מדויק
מורחב
נרדפות
תחיליות
חיפוש בכל מאגרי המידע
חקיקה
פסיקה
חוזרים
סוגיות בדיני עבודה
מאמרים
הסכמים קיבוציים
מחשבונים וטבלאות
טפסים
חוזים והסכמים
תקשיר
הודעות נש"מ
דברי הסבר


נא להזין לפחות שדה אחד!