תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:כתב ויתור
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
11/11/2007 |
כב' השופטת ורד שפר, נשיאהנציג ציבור (עובדים) מר יוסף לוי , נציג ציבור (מעבידים) מר שמריהו ברט ,
אזורי נצרתעב ****/**
לא יינתן תוקף לויתור על זכות במסגרת חתימה על "כתב ויתור", כאשר לא היתה ידיעה על קיום הזכות
בית הדין חזר על הפסיקה, לפיה עצם החתימה על כתב ויתור אינה מונעת מהעובד לפנות לערכאות בטענות שונות, דוגמת פגם שנפל ברצון החותם או פגם בכריתתו של החוזה. בין הנסיבות, שנמנו בפסיקה לשלילת תוקפו של ויתור, שנעשה על ידי עובד, מנוי המקרה בו העובד ויתר לכאורה על זכויותיו, מבלי שידע על חלק מהן, המגיעות לו כדין. בית הדין חזר והדגיש, כי על מנת, שינתן תוקף לכתב ויתור, על העובד לוותר על זכויות הידועות לו מראש, וכי נמסר לעובד לפני חתימתו על כתב הסילוק חשבון ברור ומובן של הסכומים שקיבל. כמו כן, על כתב הסילוק להיות ברור וחד משמעי (עב 1229/04 פלונית נ' א.כפיר אחזקות בע"מ ואח', מיום 11.11.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי נצרת
ארציעע ****/**
ניתן לנכות סכומים ששולמו כנגד חתימה על כתבי סילוק מסכום הפיצויים
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי כתבי הסילוק עליהם חתם העובד במהלך עבודתו, בהם אישר קבלת סכומי כסף מהמעבידה, תקפים. כתבי הסילוק עמדו בדרישת סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, קרי, נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי פיטורים. ישנו קושי בכך, שכתבי הסילוק נערכו במהלך עבודתו של העובד ולא בסיומה, אך הסכומים שניתנו לעובד כנגד חתימתו על כתבי הסילוק היו בשווי זכאותו לפיצויי פיטורים, נכון למועד התשלום, וניתנו לו לבקשתו. התעלמות מסכומים אלה בדיעבד ופסיקת פיצויי פיטורים כאילו לא שולמו הסכומים הנקובים בכתבי הסילוק, משמעה מתן תוקף להתעשרות העובד שלא כדין. על כן, יש לנכות סכומים אלה מסכום פיצויי הפיטורים אשר מגיע לעובד (עע 1489/04 עזבון המנוח מוסא חליל בסה ואח' נ' הכנסיה האוונגלית האפיסקופלית, מיום 25.9.06).
תחום: פסיקה
עמודים:7
ארצי
03/09/2006 |
כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקינ.ע יהושע שני ,
אזורי ת"אעב ****/**
בית הדין לעבודה ייתן תוקף לכתב ויתור בנסיבות חריגות בלבד
התובע שימש כמנהל מחלקת דפוס אצל הנתבעת למעלה מ-14 חודשים עד אשר פוטר מעבודתו. בסיום עבודתו, חתם התובע על כתב ויתור ושחרור לפיו הוא מאשר קבלת 11,684 ש"ח לסילוק כל התביעות והתשלומים המגיעים לו מהנתבעת. על גבי כתב הויתור הוסיף התובע הערה בכתב ידו הוא שומר את הזכות לתבוע בגין דמי מחלה. בכתב התביעה שהגיש התובע לבית הדין, תבע בנוסף לדמי המחלה, גם סעדים כספיים הנובעים מהסכם העבודה האישי וכן מצו ההרחבה החל על ענף הדפוס (הפרשי שכר, הפרשה לביטוח מנהלים, הפרשי פיצויי פיטורים; גמול שעות נוספות; פדיון ימי חופשה; דמי חגים; הפרשות לביטוח פנסיוני ולביטוח דמי מחלה). הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי כתב הויתור עליו חתם התובע, וההערה שהוסיף לכתב הויתור בכתב ידו מעידים כי התובע היה מודע לזכויותיו וכי בחתימתו על כתב הויתור ויתר על כל יתר הזכויות המגיעות לו. בנוסף טענה הנתבעת, כי צו ההרחבה בענפי המלאכה והתעשייה הזעירה והדפוס על ענפיו, אינו חל עליה נקבע: לאחר שמיעת העדויות שוכנע ביהמ"ש כי בין התובע לנתבעת התעוררו חילוקי דעות של ממש בנושאים שלא היו ידועים לתובע במועד החתימה על כתב הויתור ובכלל זה בנוגע לתחולתו של המשפט הקיבוצי. משכך, מדובר בויתור על זכויות שלא מדעת שאינו יכול לעמוד (דב"ע לא/3-22 ציק ליפוט נ' חיים קסטנר). מדיניות בית הדין היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות, לאחר בדיקת הנסיבות במקרה דנן, אין לעשות כן ממספר טעמים: נציג הנתבעת הודה כי לא ציין בפני התובע ששכרו לפי ההסכם הקיבוצי אמור להיות גבוה יותר מזה המשתלם לו בפועל. כמו כן, הודה נציג הנתבעת בחקירתו כי אינו יודע את תוכנו של סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 וזאת חרף האמור בכתב הויתור. מכאן שאין לקבל את הטענה, כי החתימה על כתב הויתור מעידה על כך שהתובע היה ער למכלול זכויותיו לפי החוק ועל פי הסכם העבודה שנחתם עמו, וויתר עליהן מראש ומרצון חופשי. כך גם אין לקבל את הטענה, לפיה לא חל על הנתבעת צו ההרחבה לדפוס. כידוע, מטרתו של צו ההרחבה היא ליצור רמה אחידה של תנאי עבודה בענף ספציפי של תעשייה, ולהעניק גם למי שאינו משתייך להסכם קיבוצי את היתרונות הנובעים ממנו. לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות ובחומר הפרסומי שהגישה הנתבעת לתיק, שוכנע ביהמ"ש כי מקום עבודתו של התובע בנתבעת עונה על ההגדרה של בית דפוס, ומשכך חל עליו צו ההרחבה. הנתבעת מפרסמת, כי היא מורכבת מאשכול של שלושה בתי עסק נפרדים המספקים יחדיו את כל פתרונות השילוט והדפוס. אין בכינויים השונים שבהם מכנה הנתבעת את בית הדפוס שבבעלותה כדי לשנות או להסתיר את מהותו האמיתית. מדובר בבית דפוס בו מתקיימים כל השלבים ההכרחיים ליצירת פס ייצור למוצרי דפוס. לפיכך יש לקבוע, כי עיסוקה של הנתבעת בדפוס עונה ברמה הראיתית הנדרשת על הגדרה של בית דפוס לצורך החלת צו ההרחבה על התובע. ומכאן שדין התביעה להתקבל
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי ת"א
18/05/2006 |
כב' השופטת מהא סמיר-עמאר
תחום: פסיקה
עמודים:32
אזורי חיפה
12/05/2006 |
בפני השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופט רמי כהן, נציגת עובדים גב' נירה שמאי, נציג מעבידים מר יצחק קאול ,
תחום: פסיקה
עמודים:8
ארצי
תחום: פסיקה
עמודים:17
אזורי י-ם
11/08/2005 |
השופט עמירם רבינוביץ
ארציעבל ***/**
פגיעה ביום כיף הוכרה כתאונת עבודה
* המערערת, עובדת עיריית ראשון לציון נפגעה בעת שהיא שהתה עם נשים עובדות העירייה באירוע לכבוד יום האישה שאורגן ע"י ועד העובדים. בית הדין האזורי לעבודה קבע שלא מדובר בתאונת עבודה, למרות שהאירוע סובסד חלקית ע"י העירייה, שכן, העירייה-המעסיקה לא היתה מעורבת בייזומו של האירוע. מכאן הערעור נשוא הדיון*נקבע: בימינו השתנו דפוסי היחסים. לא עוד יחסים פורמליים שכל תכליתם הספק ועבודה סביב השעון. המעביד של היום אף הוא מעוניין בפעולות חברתיות של עובדיו שכן גם לגביו חשוב שעובדיו יהנו ויהיו מרוצים. הדבר מועיל למעסיקים ומועיל לעובדים. על רקע זה, עם השתנות העיתים ומתוך ראייה דינמית וליברלית של חיי העבודה, יכול ויוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה, אף אירוע נופש לשמו שמקיים המעביד, או אירוע שהדגש בו מושם על גיבוש חברתי של העובדים. זאת, מבלי שיהיה לאירוע גוון של השתלמות או בלי שבמארג הפעילויות המוצעות לעובדים יכללו הרצאות שיש בהן כדי להשליך על קידומו של העובד בעבודתו, באופן ישיר או עקיף. המסקנה היא כי יש לראות בענייננו את תאונת המערערת כתאונת עבודה. יש לציין כי העובדה שהועד אירגן ומימן את הפעילות שעה שהמעסיקה, העירייה, קבעה כי היום יחשב ליום עבודה ואף סבסדה את המשתתפות ביום זה, פירושו שמדובר בפעילות משותפת. חשוב לעודד את השיתוף בין המעסיקים, בעיקר הציבוריים, לועדי העובדים. אירגוני עובדים וועדי עובדים אינם פועלים בנפרד מהמעסיק. הם אינם זרים לו. הם פועלים יד ביד. הערעור מתקבל*
תחום: פסיקה
עמודים:15
ארצי
23/01/2005 |
שמואל צור
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
13/10/2003 |
מ. אריסון-חילויהודה קוהן , שמואל גולן ,
תחום: פסיקה
עמודים:6
אזורי חיפה