תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:יחסי עובד מעביד
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
אזורי ת"אסע *****-**-**
עובד שהתפטר יהא זכאי לפיצויי פיטורים על אף שלא השלים שנת עבודה
ביה"ד לעבודה דחה את טענות המעסיקה בדבר אי קיומם של יחסי עובד מעביד, וקבע כי בנסיבות בהן התפטר העובד קמה לעובד החזקה כי גם אם לא השלים שנת עבודה אך פוטר בסמוך להשלמת 12 חודשי עבודה יהיה זכאי לפיצויי פיטורים וזאת גם בהתפטרות העובד מחמת הרעת תנאים מוחשית. בפסק דינו הוסיף בית הדין וקבע, כי בנסיבות בהם התנהלות מנהל או אורגן בחברה בחוסר תום לב ניתן להטיל אחריות על מנהל בתאגיד גם כשמדובר בהליך אזרחי אך מתקיימות עבירות פליליות והפרות של חוקי המגן בעבודה.
תחום: פסיקה
עמודים:2
אזורי ת"א
תחום: חקיקה
עמודים:1
29/09/2016 |
: ורדה וירט ליבנה, רונית רוזנפלד, לאה גליקסמן
ארציעע *****-**-**
אי כיבוד זכויות העובד מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה ונסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו
העובד עבד כגנן אצל המעסיקה כ- 10 שנים עת התפטר מעבודתו עקב אי תשלום זכויותיו השונות. העובד טען כי התפטרותו היא בגדר "התפטרות אחרת שדינה כפיטורים" המצדיקה תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 11 לחוק פיצוי פיטורים. בית האזורי דחה את תביעת העובד וקבע שאינו זכאי לפיצויים מאחר והעובד לא נתן לחברה פרק זמן סביר ומספק על מנת לתקן את הטעון תיקון. בית הדין הארצי לעבודה הפך את קביעת האזורי, קיבל את ערעור העובד וקבע כי העובד זכאי בנסיבות התפטרותו לפיצויי פיטורים היות והתקיימו נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו שהם אי תשלום זכויות כדין. כמו כן התקיים קשר סיבתי בין ההתפטרות לנסיבות כך שאין לדרוש שימשיך בעבודתו וכן התקיים החריג לתנאי לפיו אי מתן התראה למעסיק לא ישלול את הזכות לפיצויי פיטורים, שכן הסיכוי שהמעסיקה תתקן את הפגיעה בעובד הוא מזערי.
תחום: פסיקה
עמודים:3
ארצי
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
אזורי חיפהסעש *****-**-**
טכנאי גז לא הוכר כעובד בין היתר, לאור כוונת הצדדים והתנהגותם לאורך תקופת ההתקשרות
תחום: פסיקה
עמודים:3
אזורי חיפה
13/01/2016 |
עו"ד הלית כהן-רזניצקי
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
28/10/2015 |
עו"ד הלית כהן-רזניצקי
תחום: דברי הסבר
עמודים:1
ארציעסק *****-**-**
תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים להתאים להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951
בית הדין הארצי קבע כי "נקודת המוצא בבחינת השאלה העקרונית המתעוררת הינה ששחקני כדורגל הם בבחינת עובדים כך שחלים עליהם דיני משפט העבודה. מנקודת מוצא זו מתחייבת המסקנה כי תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים לתאום להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951, כמו גם לעניין ההגבלות המוטלות על השעיית עובד, תוך הקפדה על קיום כללי חובת השימוע. בקשר להוראות חוק הגנת השכר יש להדגיש את ההוראה הקבועה בסעיף 25(א)(4) האוסרת על ניכוי סכום שהוטל כקנס משמעת משכרו של עובד, שלא על פי הוראת חיקוק או הסכם קיבוצי".
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי
29/09/2015 |
עו"ד הלית כהן-רזניצקי
תחום: סוגיות בדיני עבודה
עמודים:1