תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:יחסי עובד מעביד
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
תוצאות
14/05/2002 |
ע. פוגל
תחום: פסיקה
עמודים:5
אזורי ת"א
תחום: פסיקה
עמודים:3
עליון
ארציעע ******/**
עבודה/ אכיפת יחסי עובד-מעביד במגזר הפרטי - שיקולי ביה"ד
* המערער עבד כמוביל סחורות בחברת שופרסל בע"מ, היא המשיבה * בעקבות חשד שהתעורר אצל המשיבה, כי המערער גונב ממנה ארגזים, פיטרה המשיבה את המערער והגישה נגדו תלונה במשטרה * על יסוד התלונה, הוגש נגד המערער כתב אישום ע"י המשטרה * לימים, זוכה המערער מחמת הספק * לאחר זיכויו פנה המערער למשיבה, בדרישה להחזירו לעבודה סדירה, אך המשיבה סירבה לעשות כן * המערער פנה לביה"ד לעבודה, בדרישה לאכוף על המשיבה את השבתו לעבודה * לטענתו, פיטוריו נעשו בניגוד להסכם הקיבוצי, הקובע כי היה ועובד שפוטר בשל חשד לגניבה ימצא זכאי, העובד יוכל לחזור לעבודתו * ביה"ד האזורי דחה את התביעה * מכאן הערעור, במסגרתו נדונה השאלה, באיזו מידה, אם בכלל, יאכוף ביה"ד יחסי עבודה במגזר הפרטי * נקבע: דעת רוב (כב' הנשיא ס. אדלר): עפ"י ההלכה הפסוקה, אכיפת יחסי עובד-מעביד במגזר הפרטי תיעשה רק מקום בו מעשה הפיטורים הפר זכויות חוקתיות של העובד * דרך המלך במגזר הפרטי צריכה להיות - מקום בו מדובר בפיטורים בניגוד לחוזה עבודה או הסכם קיבוצי - מתן סעד של פיצוי כספי * כאשר אין מדובר בפיטורים הנוגדים זכות חוקתית או הוראה מפורשת בחוק, אכיפה תיעשה רק במקרים חריגים, בהם ימצא ביה"ד טעם מיוחד המצדיק מתן סעד כזה, חלף תשלום פיצוי על הפרת חוזה העבודה * במקרה הנדון, המשיבה פיטרה את המערער מנימוקים סבירים ובתום לב, שכן איבדה בו אמון לאור החשדות כי גנב ממנה, ולאור הגשת כתב האישום נגדו * בנוסף, הפיטורים נעשו בהתאם לפרוצדורה המנוייה בהסכם הקיבוצי * דין הערעור להידחות * דעת מיעוט (כב' הש' א. ברק): גם כאשר מדובר במעביד פרטי לחלוטין, לביה"ד סמכות ושק"ד לאכוף על אותו מעביד את עבודתו של העובד המפוטר * זאת מכוח חוק התרופות שבו הסעד הראשון והעיקרי בעת הפרת חוזה הינו אכיפה * לעובד יש זכות מעין קניינית על מקום העבודה, הצומחת מיכולתו לבצע את העבודה * בבוא ביהמ"ש לשקול אכיפה, עליו לבחון בין היתר, את מהות המעביד - גוף ציבורי, פרטי או דו-מהותי; נימוקי הפיטורין; גילו של העובד; ויכולתו למצוא עבודה חלופית *
תחום: פסיקה
עמודים:31
ארצי
14/12/2000 |
אדלר, רבינוביץ, נ. ארד
ארציעע ***/**
עבודה/ קיום יחסי עובד - מעביד בין סוכן מכירות לבין מוציא לאור
המערער עבד כסוכן מכירות עצמאי של המשיבה, כ- 11 שנים * לאחר שפוטר, הגיש תביעה לביה"ד האיזורי לתשלום פיצויי פיטורין * ביה"ד האיזורי קבע כי המערער לא הוכיח קיום יחסי עובד מעביד בינו לבין המשיבה, ודחה את התביעה * מכאן הערעור * נקבע: מעמד אדם כ"עובד" אינו נקבע על ידי הצדדים או מי מהם, אלא על פי נסיבות העניין, כהוויתן * נסיבות המקרה הנדון מלמדות כי המערער היה עובד המשיבה: במהלך תקופה ממושכת הוא השתלב בפעילות הרגילה של המשיבה; הוא היה חלק מהמערך הארגוני של המשיבה - נהג לעבוד גם במשרדיה, וקיבל ממנה שירותי מזכירות, כשאר העובדים; הוא לקח חלק בישיבות ההנהלה ונבחר כעובד מצטיין; סממנים אלה מעידים כי פעילות המערער אכן היתה חלק אינטגרלי מהמערך הארגוני והתפעולי של העתון * בנוסף, כל אותה עת לא ניהל המערער עסק עצמאי משלו, אלא עבד עבור המשיבה בלבד * הערעור התקבל *
תחום: פסיקה
ארצי
19/01/1999 |
ס. אדלר, מ. מירון, י. פליטמן
ארצידבע *-***/**/**
חפיפה בין חופשה להודעה מוקדמת - הלכה חדשה
המערער פוטר בלא הודעה מוקדמת. הוא זכאי לדמי פדיון חופשה בגין 25 ימים * לפיכך, נוצר "עודף" של 11 ימים מעבר ל- 14 הימים שבתקופת ההודעה המוקדמת, החופפים את החופשה השנתית * המעביד טוען כי לאור חפיפה זו, יש לחשב את 11 הימים העודפים, שבתקופת ההודעה המוקדמת, כימי החופשה השנתית, כך שלגבי ימים אלה יקבל המערער שכר חופף אשר ייחשב הן כדמי חופשה שנתית והן כדמי הודעה מוקדמת * סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית קובע, כי ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יובאו במניין ימי החופשה, אלא אם עלו על 14 יום * ההלכה הפסוקה עד היום, פירשה סעיף זה כקובע כי הימים שמעבר ל- 14 הימים הראשונים של ההודעה המוקדמת יובאו במניין ימי החופשה השנתית, ועבור ימים אלה יקבל העובד תשלום בגובה שכר ליום אחד, שיחושב כתשלום הן עבור יום הודעה מוקדמת והן עבור יום חופשה שנתית * יש לשנות הלכה זו, ולקבוע כי סעיף 5(א)(7) חל רק כאשר העובד מחליט לצאת לחופשה ולא כאשר הוא חדל לעבוד, בשל פיטורים בלא הודעה מוקדמת, וזכאי לפדיון חופשה * במקרה דנן, המעביד אינו רשאי להוציא את המערער לחופשה שנתית והוא חייב לשלם לו את מלוא פדיון החופשה השנתית שצבר *
תחום: פסיקה
ארצי
24/01/1998 |
עמירם רבינוביץ
ארציעב ****/**
חישוב זכויותיו של מבצע עבודה שהוגדר ביחסי הצדדים כעצמאי והוכר על ידי ביה"ד כעובד, יעשה על בסיס השכר שהיה משתלם לו אילו הוגדר מלכתחילה כעובד, ואילו גם כשהוכר קיומם של יחסי עובד-מעביד בדיעבד, לא תמיד יחייב בית הדין לעבודה השבת "שכר היתר" ששולם לעובד במהלך עבודתו
המערער, רתך במקצועו, עבד אצל המשיבה, חברת מ.ש.ב הנדסת קירור למיזוג אויר (1965) בע"מ במשך 6 שנים. בהסכם בין הצדדים נקבע, כי המערער ייחשב קבלן עצמאי. לפיכך, קיבל המערער שכר הגבוה ב-40% מהשכר שהיה מקבל אילו היה מועסק אצל המשיבה כשכיר. לאחר שהודיעה לו המשיבה על הפסקת עבודתו אצלה, פנה המערער בתביעות לקבלת זכויות סוציאליות כעובד, הן רטרואקטיבית והן בגין סיום היחסים. משלא נענה, הגיש תביעה לביה"ד האזורי לקבלת זכויות אלה. ביה"ד האזורי דחה את תביעתו, בקובעו כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד מעביד. זאת, בין היתר, לאור הסכמת הצדדים שקיבלה ביטוי בשכרו הגבוה של המערער ובטפולו העצמאי בתשלומי המיסים והביטוחים השונים, וכן לאור הפעלתו עסק עצמאי לצד עבודתו אצל המשיבה. מכאן הערעור, במסגרתו תובע המערער לראות ביחסיו עם המשיבה יחסי עובד מעביד ולקבל את זכויותיו הסוציאליות בהתאם. ביה"ד הארצי קובע, כי בין המערער למשיבה התקיימו יחסי עובד מעביד. זאת, כיוון שהמערער השתלב בעסקה של המשיבה ולא ניהל עסק משלו. משכך, קבע ביה"ד כי המערער, בהיותו "עובד" של המשיבה, זכאי למלוא הזכויות המגיעות לו לפי חקיקת המגן. כן נקבע, כי התנהגותו חסרת תום הלב של המערער, אשר הסכים במפורש לעבוד כקבלן ועתה בא ותובע זכויותיו כ"עובד", אינה נופלת לגדר המקרים הנדירים המצדיקים שלילת זכויותיו של עובד מכוח חוקי המגן עקב התנהגות חסרת תום לב מצדו. עוד קובע ביה"ד, כי חישוב זכויותיו של המערער כ"עובד", יעשה על בסיס השכר שקיבל מהמשיבה בניכוי 40%. עם זאת, נקבע, כי המערער לא חייב בהשבת ההפרש שבין השכר שקיבל מהמשיבה "כעצמאי" לבין השכר שהיה אמור לקבל ממנה כ"עובד" שכיר. זאת, לאור הכלל לפיו כאשר ביה"ד מוצא מקום להתערב במוסכם בין הצדדים וקובע את היחסים האמיתיים שנוצרו בין הצדדים, קרי, "עצמאי" מוגדר בדיעבד כ"עובד", אין לבצע השבה. בחינת החריגים לכלל העלתה, כי חריגים אלו אינם מתקיימים בנסיבות המקרה כאן.
תחום: פסיקה
עמודים:25
ארצי
17/11/1996 |
א' ברקא' גולדברג , צ' א' טל ,
עליוןבגצ ****/**
חוקר פרטי הועסק במשרד חקירות, החוקר היה רשום כעצמאי במשרדי רשויות המס ואף הנפיק למשרד חשבוניות מס כנגד תשלום שכרו - האם מתקיימים יחסי עובד - מעביד בין הצדדים?
*העותר, בעל משרד חקירות, העסיק את המשיב, גדעון אנגל, במשך שמונה שנים כחוקר במשרדו * המשיב נהנה מעצמאות באשר לצורת עבודתו והיקפה * המשיב היה רשום במע"מ בביטוח הלאומי ובמס הכנסה כעצמאי * המחלוקת נסובה על השאלה האם היה המשיב עובד של העותר * ע"פ מבחן ההשתלבות מתבקשת המסקנה כי המשיב הוא עובד והעותר הוא מעבידו שכן לעותר "מפעל" של חקירות, אותו הוא מגשים באמצעות חוקרים שונים, המהווים חלק מהמערך הארגוני שלו * החוקרים אינם גורמים חיצוניים הנותנים למעסיק שירותי חקירה * מקובל לדבר על מבחן מעורב לקביעת קיומם של יחסי עבודה, הכולל את מבחן ההשתלבות כמרכיב הדומיננטי בו וכן את אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד ולפטרו, וכיו'ב אינדיקציות * מבחן זה הינו גמיש דיו כדי להתמודד עם מודלים חדשים של מערכות עבודה בעידן של עבודה מהבית, מודל עבודה שהואץ בעקבות השימוש במחשבים ביתיים *
תחום: פסיקה
עמודים:21
עליון
