תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:חופשה שנתית
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
13/04/1975 |
השופט צבי בר-ניב
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי
15/06/1994 |
גולדברגאדלר , אליאסוף , וגנר ,
ארצידבע נד/*-**/**
הנחת היסוד היא כי עובד היוצא לחופשה מנצל תחילה את יתרות החופשה שנצברו לזכותו בשנים הקודמות
בית הדין קבע כי הנחת היסוד היא כי עובד היוצא לחופשה מנצל תחילה את יתרות החופשה שנצברו לזכותו בשנים הקודמות. הטוען כי לא היא - עליו נטל ההוכחה. ממכלול עובדות לא ניתן להסיק כי התמלא היוצא מן הכלל - ולכן קבע בית הדין כי לא התיישנה התביעה לימי חופשה.
תחום: פסיקה
עמודים:1
ארצי
19/01/1999 |
ס. אדלר, מ. מירון, י. פליטמן
ארצידבע *-***/**/**
חפיפה בין חופשה להודעה מוקדמת - הלכה חדשה
המערער פוטר בלא הודעה מוקדמת. הוא זכאי לדמי פדיון חופשה בגין 25 ימים * לפיכך, נוצר "עודף" של 11 ימים מעבר ל- 14 הימים שבתקופת ההודעה המוקדמת, החופפים את החופשה השנתית * המעביד טוען כי לאור חפיפה זו, יש לחשב את 11 הימים העודפים, שבתקופת ההודעה המוקדמת, כימי החופשה השנתית, כך שלגבי ימים אלה יקבל המערער שכר חופף אשר ייחשב הן כדמי חופשה שנתית והן כדמי הודעה מוקדמת * סעיף 5(א)(7) לחוק חופשה שנתית קובע, כי ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא יובאו במניין ימי החופשה, אלא אם עלו על 14 יום * ההלכה הפסוקה עד היום, פירשה סעיף זה כקובע כי הימים שמעבר ל- 14 הימים הראשונים של ההודעה המוקדמת יובאו במניין ימי החופשה השנתית, ועבור ימים אלה יקבל העובד תשלום בגובה שכר ליום אחד, שיחושב כתשלום הן עבור יום הודעה מוקדמת והן עבור יום חופשה שנתית * יש לשנות הלכה זו, ולקבוע כי סעיף 5(א)(7) חל רק כאשר העובד מחליט לצאת לחופשה ולא כאשר הוא חדל לעבוד, בשל פיטורים בלא הודעה מוקדמת, וזכאי לפדיון חופשה * במקרה דנן, המעביד אינו רשאי להוציא את המערער לחופשה שנתית והוא חייב לשלם לו את מלוא פדיון החופשה השנתית שצבר *
תחום: פסיקה
ארצי
