תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:הרמת מסך
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
04/11/2002 |
שלי ולך , רשמת
אזורי ת"אעב ***/**
סכום גלובלי בגין שעות נוספות, חייב להיות מצוין בנפרד מהשכר הרגיל ונוסף עליו אוגוסט 2003
תחום: פסיקה
עמודים:7
אזורי ת"א
ארציעב ***/**
מהו השכר לצורך חישוב זכויותיו של עובד אשר הועסק בחשבונית
המערער עבד אצל המשיבה, מתכת סדום, כמסגר רתך תמורת שכר של 55 ש"ח לשעה. בשלב מסוים ביקשה מתכת סדום מהמערער לחתום על הסכם ההעסקה המגדיר את מעמדו כ"קבלן עצמאי". לאחר שסירב לחתום על ההסכם פוטר המערער מעבודתו. בעקבות זאת, הגיש תביעה לביה"ד האזורי במסגרתה תבע ממתכת סדום סכומים המגיעים לו מכוח קיום יחסי עובד מעביד. כבר בתחילת ההליך הגיעו הצדדים להסכמה כי התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד. ואולם, לטענת מתכת סדום יש לחשב את זכויותיו הסוציאליות של המערער על בסיס משכורת של רתך שכיר, הנמוכה בהרבה ממשכורתו של המערער. זאת, לשיטתה, היות והשכר הגבוה ניתן למערער בשעתו עקב סברתה המוטעית כי מדובר בקבלן עצמאי, אשר התמורה בגין שירותיו כוללת בתוכה את כל ההטבות הנלוות, ולא בעובד הזכאי בנוסף למשכורתו לזכויות הסוציאליות לפי משפט העבודה המגן. ביה"ד האזורי קבע, כי היות והמערער קיבל שכרו תמורת הנפקת חשבונית וידע כי חובת התשלום למס הכנסה מוטלת עליו, יכולה היתה מתכת סדום להסיק, כי שכרו הנו שכר קבלני ולפיכך לא תחויב להוסיף עליו תשלומים נוספים בגין זכויות סוציאליות. לאור קביעתו זו, ובהתאם לראיות שלפניו, הפחית ביה"ד האזורי שיעור מסוים משכרו של המערער לצורך חישוב זכויותיו. מכאן הערעור. נקבע: המגמה העולה מן הפסיקה היא למנוע שלילת זכויות שמעניק משפט העבודה מ"עובדים" לכל דבר באמצעות העסקתם כ"עצמאים", על ידי הקביעה כי חרף הסכמת הצדדים מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד. במסגרת מגמה זו על ביה"ד לא רק לשלול מהמעביד השבה במקרים המתאימים, אלא גם להרתיעו על ידי הכשרת התמורה הקבלנית המוסכמת כבסיס לחישוב הזכויות הסוציאליות, מה שהופך את דרך העסקה זו לבלתי כדאית. במקרה דנן, הסכימו הצדדים כי התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד. לפיכך, ולאור העובדה כי למערער במקרה כאן כלל לא הוצעה החלופה לעבוד כשכיר, על כל המשתמע מכך, יש לקבוע כי השכר הקבלני ששולם לו הוא זה שצריך לשמש בסיס לחישוב זכויותיו הסוציאליות.
תחום: פסיקה
עמודים:12
ארצי
07/04/2003 |
כב' השופטת עפרה ורבנר
תחום: פסיקה
עמודים:13
אזורי חיפה
02/06/2003 |
כבוד השופט אילן סופרנציג ציבור מר ליאון מיוני ,
תחום: פסיקה
עמודים:8
אזורי ב"ש
עליוןבגצ ***/**
האיסור על פיטורי עובדת בתקופת טיפולי פוריות אינו חל במהלך טיפולים שאינם כרוכים בהיעדרות מהעבודה
* סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 מגביל את כוחו של מעסיק לפטר עובד (או עובדת) הנזקקים לטיפולי פוריות ובשל כך נעדרים מעבודתם. האם פיטורי עובדת המקבלת טיפולי פוריות שאינם כרוכים בהיעדרות מן העבודה, אסורים על פי הסעיף? *נקבע: לכאורה, ניתן לטעון, וזו עמדת העותרת, כי פרשנות תכליתית של החוק מצדיקה לפרוש את ההגנה הקבועה בסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים מפני פיטורין על היקף רחב יותר של מצבים, באופן שיאסור פיטורי עובד ועובדת העוברים טיפולי פוריות, בין אם נעדרו בשל כך מן העבודה ובין אם לאו. שיקולי המדיניות העומדים בבסיס גישה זו מעוגנים בעיקרם בחשש כי מעבידים "יקדימו רפואה למכה" ויפטרו עובד או עובדת שהחלו בטיפולי פוריות, גם אם לא נעדרו מן העבודה, משום שבעתיד עלולים הטיפולים להצדיק את היעדרותם או למשל משום אי רצונו של המעביד להמשיך להעסיק עובדת הצפויה להרות וללדת בעקבות הטיפולים, על כל הכרוך בכך מבחינת הזכויות המוקנות לה בחוק במהלך תקופות אלה. שיקולים אלה טעמם עמם אולם לשון סעיף 9(ה) אינה תומכת בפרשנות מרחיבה זו של איסור הפיטורין, ומקרא הסעיף מלמד כי האיסור כרוך ושלוב בימי ההיעדרות. התכלית שביסוד חקיקתו של סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, לא הייתה אלא להבטיח כי עובדים העוברים טיפולי פוריות יוכלו לממש את זכותם להיעדר מן העבודה לצורך כך, בלא לחשוש שמא מימוש זכותם זו יגרור אחריו את פיטוריהם. על כן, המסקנה היא כי סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים אינו מתייחס לעובדים אשר טיפולי הפוריות שקיבלו לא מצריכים היעדרות מן העבודה. יצוין כי הרחבת יתר של תחומי הסעיף אף על עובדות אשר לא נעדרות מעבודתם לצורך טיפולי הפוריות עלולה בסופו של דבר לפגוע בקידום מעמדה של האישה העובדת בשוק העבודה שכן מעסיקים ירתעו מהעסקת נשים, ובמיוחד נשים בגילאי הפוריות*
תחום: פסיקה
עמודים:26
עליון
14/05/2006 |
השופט עמירם רבינוביץ
ארציעע **/**
בעל מניות לא חויב בחיוב אישי בתשלום פיצויי פיטורים
בית הדין הארצי דן במקרה בו עובדת פוטרה בשל מצבה הכלכלי של החברה בה עבדה. העובדת ביקשה להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעל המניות היחידי של החברה בתשלום פיצויי הפיטורים. בית הדין קבע, כי הרמת מסך תעשה במקרים חריגים בהם נמנע מן העובדים לממש את זכותם, וזאת כדי לא לפגוע בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. נקבע, כי במקרה זה אין בסיס עובדתי להרמת המסך (ע"ע 34/03 אסנת שפרן נ' יוסף אלוש, מיום 14.5.06).
תחום: פסיקה
עמודים:13
ארצי
03/10/2006 |
כבוד השופטת טרכטינגוט חנהנ.צ. - מר דוד קמאי ,
אזורי ת"אדמ ****/**
מעמדו של אדם יקבע לפי מהות היחסים בין הצדדים ולא לפי התואר שבו מכנים אותו בחוזה העבודה
הנתבעת 1 הנה עמותה להפצה ולימוד רפואה טבעית, אשר עיסוקה בהדרכה והכשרה של העוסקים ברפואה משלימה. הנתבע 2 נמנה על מקימי העמותה ושימש כמנהלה בחלק מהתקופה.
התובע נתן הרצאות עבור נתבעת 1 בתחום האנטומיה, פיסיולוגיה ופתולוגיה מערבית. ביוני 2001 נחתם בין הצדדים הסכם שהיה תקף לשנתיים מיום החתימה. הצדדים חלוקים באשר למועד תחילת היחסים ביניהם ובאשר למהות היחסים האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או במתן שירותים. יחסים אלו הגיעו לסיומם כאשר לטענת התובע, מצא בכיתת הלימוד מרצה אחר במקומו וזאת ללא כל הודעה מראש.
מכאן תביעתו לפיצויי פיטורין, בגינה נטען, בין היתר, כי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 חל כאן בשינויים המחויבים מעצם היות נתבעת 1 'עמותה', ומכוחו יש להרים את מסך ההתאגדות מעל הנתבע ולחייבו בחובות נתבעת 1 כלפי התובע.
תחום: פסיקה
עמודים:11
אזורי ת"א
18/06/2007 |
כבוד השופט אילן סופר
אזורי ב"שעב ****/**
הרמת מסך - מתי תוטל אחריות אישית על בעלי מניות ומנהלים לתשלום זכויות עובדים
בית הדין האזורי דחה תביעתו של עובד לשעבר בחברת בניה הנמצאת בפירוק, להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את מנהלי החברה ובעלי המניות בסכומים המגיעים לו לטענתו. החריג של הרמת מסך נועד למקרים מיוחדים בהם הפרדת האישיות המשפטית של החברה מובילה לתוצאה בלתי צודקת ובלתי ראויה. המבחן אשר מנחה את בתי הדין בהפעלת החריג של הרמת המסך הינו שימוש לרעה במסך ההתאגדות לטובת בעלי עניין השולטים בחברה. בית הדין קבע, כי משעשו הנתבעים מאמצים להבטחת זכויות העובדים, ולא הוכח כי התקשרותם עם הבנק נועדה להברחת נכסים ולקידום מניעים אישיים, אין מקום לייחס את העברת החברה לניהול הבנק לחובת הנתבעים. הכלל הוא כי כשלון עסקי כשלעצמו אינו מהווה עילה להרמת מסך, יש צורך בהוכחת נסיבות נוספות כגון עירוב נכסים או הברחתם. גם אי ביצוע הפרשות לפיצויי פיטורים כמתחייב מהסכם קיבוצי לבדו אינו מספיק בכדי להביא להרמת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית (עב 1600/06 אהרון גלינסקי נ' א.צ. ברנוביץ ובניו בע"מ, מיום 18.6.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:18
אזורי ב"ש
אזורי ת"אעב ****/**
בעל מניות חויב לשלם מכיסו הפרשות סוציאליות לעובד
בית הדין חייב בעל מניות באופן אישי, בתשלום סכומים המגיעים לעובד לשעבר בחברה שבבעלותו, ובכלל זה פיצויי פיטורין ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל. בית הדין ציין, כי אחריות המעסיק אמורה לבוא לידי ביטוי בניהול ענייני העסק, לא רק מנקודת מבט של האינטרסים שלו עצמו, אלא גם תוך ראיית עניינם של העובדים התלויים בו. הקלות בה בעלי עסקים מקימים מיזם עסקי, ולימים סוגרים את עסקיהם, תוך שהם מעמידים את עובדיהם אל מול שוקת שבורה, היא בלתי נסבלת ובלתי ראויה. בנסיבות המתאימות, ראוי, כי בית הדין יצא להגנת העובדים, ירים את מסך ההתאגדות, ויחשוף את הגורם הכלכלי האמיתי המסתתר מאחורי המסך (עב 6837/03 חיים גפן נ' בתי מלון מאוחדים ואח', מיום 11.10.2007).
תחום: פסיקה
עמודים:20
אזורי ת"א
12/05/2010 |
כבוד השופט אילן איטח
ארציעדמ **/**
בשאלת זהות המעביד בתאגיד יש לבחון תחילה האם המנהל פעל כאורגן של התאגיד או שמא פעל באופן עצמאי
תחום: פסיקה
עמודים:2
ארצי
