ב- 8 במרץ חל יום האישה הבינלאומי, שמטרתו לציין את הישגי נשים בעולם בתחומים שונים ואת מאבקן של נשים לשוויון. ככלל, יום האישה הבינלאומי אינו נחשב כיום חג על פי החוק. עם זאת יצוין כי על פי סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, רשאי עובד לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי באחד מהימים המנויים בתוספת, ובלבד שהודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש לפחות. בין הימים המנויים בסעיף 7 לתוספת מצוי גם יום האישה הבינלאומי.

מחולל זה יוצר עבור המשתמש מסמך סיום העסקה במצב של פיטורי עובד ללא עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקד

ביום 23.2.2021 פרסמה ההסתדרות הכללית הודעה בעניין התחסנות עובדים במקום העבודה. בתקופה זו מתמודדת מדינת ישראל עם משבר קשה וחסר תקדים בשל נגיף הקורונה המתפשט, שגובה קורבנות רבים בגוף ובנפש, גורם למשבר כלכלי חמור ופגיעה קשה במקומות עבודה ולצמצום הפעילות העסקית במשק. משבר זה פוגע פגיעה אנושה במעסיקים ובעובדים כאחד. נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים הכללית החדשה, מתוך ערבות הדדית ואינטרס משותף, רואים חשיבות עליונה בהתחסנות נגד נגיף הקורונה, למען השמירה על בריאות הציבור, להתגברות על המגיפה ולהבראת המשק.

שיתוף פעולה של רשות המיסים עם משרד החינוך הביא להקלה משמעותית בהליך אישור הזכאות להטבות במס של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שוועדת זכאות ואפיון קבעה להם זכאות לחינוך מיוחד בסל אישי. הודות להעברת מידע באופן מקוון, לא יידרשו עוד ההורים לצרף את החלטת הוועדה כדי לקבל שתי נקודות זיכוי לפי סעיף45(א) לפקודת מס הכנסה.

ובד אשר שימש כמרצה במכללה הגיש ערעור אודות דחיית תביעתו להפרשי שכר, בגין שכר עבודה שהופחת בשלושה מועדים שונים כתוצאה מקיצוצים, ואודות שני שבתונים: שלילת זכויות השבתון בשנת תשע"ז והשלמת שכר של 4 שעות שבועיות בגין השבתון של שנת תשע"ח. בית הדין הארצי דחה את תביעת העובד וקבע כי, בעניין הפחתת השכר - מצופה היה מהעובד להביע התנגדותו בצורה ברורה וחד משמעית ולא בצורה של הסכמה מעורפלת המאפשרת בחלוף הזמן ובשים לב למכלול הנסיבות, להגיע למסקנה כי אכן העובד השלים עם ההפחתה בשכר. בנוסף נקבע, כי לא נפל פגם בעמדת המכללה לפיה תשלום השבתון בגין שנת תשע"ז מוגבל לשכר בגין משרה מלאה בלבד ולפיכך לא קמה לעובד זכאות לתשלום בגין הפרה כלשהי. ביחס לשבתון שנת תשע"ח, נקבע, כי אין בעמדת המכללה שלא לאפשר למרצה ללמד אצלה בשבתון משום חוסר תום לב. לפיכך בוטל תשלום הפיצוי שהושת על המכללה. ערעור המכללה התקבל וערעור העובד נדחה (ע"ע 48932-05-20, יעקב פיקאר נ' המכללה האקדמית נתניה, מיום 25.11.2020).

המחלוקת היא סביב השאלה מהו השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים ולהפרשות לפנסיה. לעניין השעות הנוספות נקבע כי העובדה ששולם תגמול נוסף על עבודה נוספת, מחזקת את המסקנה כי בהיעדר הסכם ברור לגבי מהות רכיב "שעות נוספות" בתלוש, הרי שמדובר בחלק מהשכר הרגיל. לאור זאת, נקבע כי יש לקחת רכיב שעות נוספות כחלק מהשכר הרגיל. אשר לרכיב כוננות אף אם מדובר בתוספת קבועה, אין בכך לשלול כי מדובר בתוספת אמיתית בגין כוננות בפועל. על פי הפסיקה, תשלום בעד כוננות שאינו פיקטיבי, היינו שולם בעבור הדרישה להיות בכוננות והנכונות לבצע עבודה מחוץ לשעות הרגילות, הוא רכיב שאינו מובא בחשבון בתחשיב פיצויי הפיטורים. אמנם רכיב כוננות שולם מדי חודש, אך הוכח ששולם בעד ביצוע כוננות בפועל. על כן, מדובר ברכיב אמיתי, שאין הצדקה לראות אותו חלק משכר היסוד הקובע לתשלום פיצויים והפרשות פנסיוניות ( ד"מ 7659-12-18, אפי קוסטיוקבסקי נ' שמאור-מוקד הבטחון הישראלי בע", מיום 05.04.20).

העובד עבד אצל המעסיקה בין השנים 2011 ועד סוף שנת 2017. במהלך השנתיים הראשונות להעסקתו עבד כשוטף כלים ולאחר מכן הועבר לתפקיד טבח. חוזה השכירות של מקום העבודה הסתיים בסוף שנת 2017, ועל כן המסעדה נסגרה. המעסיקה דרשה מהעובד להמשיך לעבוד בסניף אחר בבעלותה, העובד סירב ודרש פיצויים. עוד תבע העובד בגין רכיבים נוספים. לטענת המעסיקה, מדובר במעבר למקום עבודה סמוך למקום העבודה הקודם ללא שינוי בתנאים של העובד. בית הדין פסק כי אין מדובר בחילופי מעסיקים המזכים את העובד בפיצויים, העובד לא פוטר אלא התפטר ועל כן אינו זכאי לפיצוי בגין שימוע והודעה מוקדמת. ביה"ד דחה את תביעת העובד בגין הפסקות, מתן הודעה לעובד ע"פ חוק ותשלום דמי הבראה. בית הדין חייב את המעסיקה בגין תשלום הפרש שעות נוספות, תשלום הפרשות פנסיוניות ועוד. לאור זאת ביה"ד פסק לעובד פיצוי על סך של 52,638 ₪ (סע"ש 30728-12-17, נמר אחמד נ' מעדני נחלת שבעה בע"מ, מיום 29.06.2020).