עובד הנמצא מאומת למחלת הקורונה יהא זכאי לתשלום דמי מחלה מאת המעסיק ולא לדמי בידוד. זאת, בכפוף לכך שצבורים לרשותו ימי מחלה.

בהתאם להוראות צו ההרחבה, כל עובד, ובכלל זה נער עובד, שהשלים את שנת עבודתו הראשונה, יהיה זכאי אף הוא לדמי הבראה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם לוותק שצבר במקום העבודה.

מחולל זה מפרט את נושא תשלום עבור עבודה במשמרת לילה.

ביום 16.6.2022 פרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה חוזר ובו עדכון קצובת הביגוד. בהתאם לחוזר, החל מ- 1.7.2022, סכומי קצובת הביגוד המעודכנים הם: רמה 3 - 1,603 ₪ ורמה 4 - 2,237 ש"ח

ביום 16.6.2022 פרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה חוזר ובו עדכון קצובת הבראה וביגוד לשנת 2022 לסטודנטים במגזר הציבורי. בהתאם לחוזר, יש לשלם לסטודנטים החל מ- 1.6.2022 קצובת הבראה בסך של 1.44 ₪ לכל שעת עבודה. כמו כן, יש לשלם לסטודנטים החל מ- 1.7.2022 קצובת ביגוד בסך 0.73 ₪ לכל שעת עבודה.

ביום 22.6.2022 פרסם המוסד לביטוח לאומי הודעה לפיה הוארכה תקופת הזכאות לקבלת דמי בידוד למעסיקים ולעובדים עצמאיים עד 31.7.22.

ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי סיכמו על העלאת דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי
טקסט: לפי ההסכם, תעודכן קצובת דמי ההבראה לעובדים ל-400 שקל ליום לעומת 378 שקל לכלל המשק כיום, תוספת שיכולה להגיע ל-220 שקל לעובד. בפנייה לממונה הראשית על יחסי עבודה מבקשים הצדדים להרחיב את ההסכם לכלל המשק, כך שיחול על כלל העובדים והמעסיקים.

העובדת הצטרפה לקבוצת ריצה אשר ארגן המעסיק. באחד מאימוני הריצה של הקבוצה שנערך כהכנה למרתון תל אביב אליו נרשמה הקבוצה נפצעה העובדת. האימון התקיים בערב, מחוץ לשעות העבודה. תוך כדי ריצה, שעט כלב גדול לעבר העובדת ופגע בברכה באופן שהסב לה פגיעה ממשית, העובדת הובלה לבית החולים ונזקקה לטיפול רפואי ולשיקום. העובדת הגישה תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, אך, זו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בנימוק, כי פגיעתה אירעה לאחר שעות העבודה, בפעילות ספורט שבוצעה מחוץ לכותלי המפעל, ולכן קבוצת הריצה אינה בגדר פעולה נלוות במידה סבירה לעבודה, לפיכך, אין לראות פעילות זו כקשורה לעבודה. לאור זאת, הגישה העובדת את התביעה הנ"ל. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה ושוכנע, כי למעסיק היה אינטרס בקיומה של קבוצת הריצה וכי הייתה זיקה בין פעילות קבוצת הריצה לבין המעסיק. המעסיק יזם את ייסודה של קבוצת הריצה, מימן את שכר המאמן, העניק הטבות וסבסד אביזרי ריצה שונים, רשם את המשתתפים למירוצים ושילם את דמי הרישום ובמידת הצורך אף דאג, להסדרי לינה. בשולי הדברים ולמען הסר ספק, אף נפסק, כי האימון בו נפצעה העובדת היה חלק אינטגרלי מפעילותה של קבוצת הריצה אשר התכוננה באותה עת למרתון תל אביב. לפיכך, התביעה התקבלה והאירוע הוכר כתאונת עבודה ("ל 17279-10-19, נורית וינקלר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.3.2022).

תושב שטחים שהועסק במוסך במשך כשבע שנים דרך שירות התעסוקה להעסקת עובדי שטחים הגיש תביעה כנגד המעסיקה לתשלום הודעה מוקדמת, השלמת פיצויי פיטורין וזכויות נוספות בגלל שלטענתו התפטר בעידוד והבעת התלהבות מצד המעסיקה. ביה"ד ציין כי הלכה היא שנטל ההוכחה בדבר פיטורים מוטל על כתפי העובד. במקרה דנן העובד עמד בנטל זה והוכיח על פי עדויות ותמליל השיחות בין הצדדים המצביעות על רצון המעסיקה לפטרו. נראה שהייתה הסכמה בין הצדדים, העובד ציין שחפץ לעזוב והמעסיקה קיבלה זאת בהתלהבות יתרה ולמעשה הפסיקה עבודתו מיידית ולכן זכאי לפיצויי פיטורין (סע"ש 17733-04-20, מוהנד קרינאוי נגד מרכז שרות ש. חדד בע"מ, מיום 27.02.2022).

במקרה זה נדחתה תביעת עובדת שטענה כי הוטרדה מינית בסופרמרקט בו עבדה ע"י הטבח הראשי שהיה ממונה עליה. העובדת לא זימנה עדים כדי לשכנע את בית הדין כי אכן הוטרדה מינית על ידי האחראי עליה ואף גרסתה לא קבעה סדר כרונולוגי של האירועים שלהם טענה. העובד מנגד, הכחיש את הטענות כלפיו, התעקש לביצוע בדיקת פוליגרף ואף נמצא דובר אמת ובהמשך תבע בתביעה שכנגד את העובדת להוצאת דיבה ולשון הרע כלפיו בעקבות תביעתה. בית הדין דחה גם את התביעה שכנגד הואיל והעובד לא סיפק הוכחות ולא זימן עדים והסתפק בהעלאת טענות בעלמא (סע"ש 3088-08-16 ו- 16130-06-17, פלונית נ' אלמוני, מיום 12.04.2022).