בהתאם לסעיף 11 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, עובד הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק בעד תקופת אי כושר לעבוד מטעמי בריאות (למעט תשלום בעד נכות, נכות מעבודה, או פיצויים לפי פקודת הנזיקין), אינו זכאי לדמי מחלה על פי חוק זה.

עובדת הנעדרת עקב שמירת הריון, לתקופה הפחותה מ- 30 ימים רצופים או שאינה זכאית לגמלה בהעדר תקופת ביטוח מינימלית, זכאית לתשלום דמי מחלה מעת מעסיקה בכפוף ליתר התנאים הקבועים בחוק דמי מחלה, התשל"ו 1976.

מחולל זה מפרט את הזכאות לתשלום לעובד שנעדר בגין ימי אבל.

ביום 15.5.23 פרסמה רשות המיסים בישראל הודעה לפיה רשות המיסים נערכת לתשלום פיצויים לעסקים בדרום שנפגעו כלכלית בעקבות מבצע "מגן וחץ'. בהתאם להודעה, עסקים בטווח של 0 עד 7 ק"מ יוכלו לבחור בין פיצויים לפי המסלולים האדומים הקיימים בתקנות הקבועות לבין הפיצויים שיינתנו בטווח של 7 עד 40 ק"מ, שם הפיצויים ישולמו לפי ענף העסק. התקנות יתנו מענה באמצעות המעסיקים, גם להורים שנעדרו מעבודתם בשל הנחיות פיקוד העורף.

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה הודעה לעניין עובדים זרים בענף הסיעוד. בהתאם להודעה, הוארכה תקופת ההתארגנות ליציאה מישראל של עובדים זרים בענף הסיעוד המועסקים אצל מטופלים סיעודיים ואשר בקשותיהם נדחו עד ל- 15.06.23.

מרכז גלאי העסיק מאבחנת בביצוע אבחונים דידקטיים ופסיכודידקטים והפרעות קשב וריכוז. בתחילת עבודתה פתחה המאבחנת תיק עוסק מורשה והנפיקה חשבוניות תמורת הכנסותיה. המאבחנת קיבלה סך של 400 ₪ בעבור כל אבחון. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת בשאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד או שמא מדובר בהתקשרות עם המאבחנת כקבלן עצמאי. לטענת המאבחנת, מבחני עובד מעביד חלים ועל המכון לפצותה. המרכז טען מנגד כי, אין כל יסוד לתביעת המאבחנת, ההתקשרות עימה הייתה כעוסקת עצמאית ויש לדחות את תביעתה. לאחר שקילת מבחני יחסי עובד מעביד נקבע כי, על התביעה להידחות ועל המאבחנת לפצות את המרכז מאחר שלא נהגה בתום לב. נפסק כי המאבחנת תשלם למכון סך של 40,000 ₪ ( סע"ש 8600-12-19, אסנת בר קרן נ' מרכז גלאי בע"מ מיום 30.12.2022).

בפנינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה על ידי העובד, אשר במרכזה שאלת מעמדם וזכויותיהם של מי שמשמשים כמשגיחים בבחינות פסיכומטריות (ואחרות) שמקיים המרכז ארצי לבחינות ולהערכה במוסדות להשכלה גבוהה. העובד שימש כמשגיח בחינות החל מיום 5.7.2012 ועד לשנת 2019. ביום 21.11.2019 הגיש העובד בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר במרכזה טענותיו כנגד המעסיקה בדבר קיומם של יחסי עבודה בין המעסיקה לבין משגיחי הבחינות מטעמה. נקבע כי לעובד עומדת עילת תביעה אישית לעניין קיומם של יחסי עבודה בינו לבין המעסיקה, וכי הבקשה עומדת בכל התנאים לאישור תובענה כייצוגית. לעובד עומדת לכאורה עילת תביעה אישית ביחס לעילות התביעה הבאות: היעדר הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים כדין, אי תשלום דמי הבראה, אי תשלום תמורת חופשה ואי תשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות. בנוסף נפסק כי קיימת שאלה עובדתית ומשפטית משותפת לחברי הקבוצה וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לבירור התובענה וכן נמצא כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת וכי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.(תצ (ת"א) 52319-11-19 הנרי קליין נ' מרכז ארצי לבחינות ולהערכה. מיום 24.11.22).

במקרה זה בשל כאבי גב שהתה עובדת בחופשת מחלה בהתאם לאישורי מחלה מקופת החולים. העובדת נצפתה במועדים שונים כשהיא מטיילת בנוחות ובקלילות, נושאת על גבה תיק גדול כל זאת מבלי לקבל תמיכה או סיוע ומבלי להפגין סימני כאב או אי נוחות. המעסיקה פנתה בכתב בשתי הזדמנויות שונות לקופת החולים בה חברה העובדת בדרישה לקיים בירור בעניינה הרפואי של העובדת- ולא נענתה. המעסיקה הגיעה לכלל מסקנה כי אישורי המחלה שניתנו לעובדת הם חסרי הצדקה. בתקופת המחלה נערך לעובדת שימוע שלא בנוכחותה ולאחר מכן פוטרה העובדת לאלתר. נקבע כי בהיעדר חוות דעת רפואית, המעסיקה לא הייתה רשאית להסיק מסקנות מתחום הרפואה ביחס לעובדת גם אם זו נראתה "מתנהלת באופן רגיל לחלוטין". לפיכך נקבע כי העובדת פוטרה שלא כדין ונפסק לזכותה פיצויים בסך 200,000 ₪. (סע"ש (ת"א) 64388-12-19, רבקה פאר חשאי נ' מועצה אזורית שומרון, מיום 19.2.2023).