חג הסיגד נקבע בחוק כיום בחירה - יום שהבחירה בידי העובד לצאת לחופשה או לעבוד. באם בחר העובד לצאת לחופשה ביום זה, ינוכה היום מיתרת ימי החופשה שלו. במידה וחל במקום העבודה הסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה עבודה/נוהג, הקובע הוראה המיטיבה עם העובד, יחול ההסדר המיטיב.

ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר החזר הוצאות נסיעה, אשר הורחב בצו הרחבה (*) וחל על כלל המעסיקים במשק קובע, כי כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד לתקרה של 22.60 ש"ח ליום (החל מפברואר 2016), בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה, כדי להגיע למקום עבודתו. במידה וחיילים וחיילות פטורים מתשלום נסיעה בתחבורה ציבורית, לא תקום חובה על המעסיק לשלם עבורם החזר הוצאות נסיעה.

מחולל זה יוצר עבור המשתמש הסכם עבודה בין עובד למעסיק, בהתאם לנתונים המוזנים לתוכו.

ביום 7.11.2022 פרסמה ההסתדרות הודעה לפיה ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי חתמו על הסכם שכר לעובדות ולעובדים שמתגוררים עד 40 ק"מ מרצועת עזב ונעדרו מעבודתם במבצע "עלות השחר" שנערך באוגוסט.

ביום 8.11.2022 פרסמה רשות המיסים הודעה על שיפור השירות למקבלי קצבאות. בהתאם להודעה, גמלאי אשר מלאו לו 70 שנה בשנת המס שלגביה נדרש למלא טופס 101, יהיה פטור ממילוי טופס 101 מכאן ואילך.

ביום 9.11.2022 פרסמה רשות המיסים הודעה בעניין אישורי העסקה. בהתאם להודעה, רשות המיסים החלה להציג לציבור באזור האישי של הרשות תחת הקטגוריה "אישורים ותעודות" את אישורי סיום העסקה בגין פרישה מעבודה, אשר דווחו לרשות. כך, ניתן יהיה לצפות באישורים, להדפיס העתקים וכן לעקוב אחר הדיווחים לרשות.

מדובר בתביעה לקבלת גמלת תלויים בנפגעי עבודה בגין אירוע בו נורה עובד וכתוצאה מזה נפטר. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה מהטעם שלא הוכח שארע לעובד אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו. לטענת משפחת העובד, העובד לא היה עבריין וחי חיים נורמטיביים, כאשר גם היום בחלוף כשבע שנים מהאירוע לא ידוע מה המניע לרצח, דבר המחזק את הטענה כי לא מדובר ברצח על רקע אישי. המוסד לביטוח לאומי טען מנגד, כי אירוע הירי היה אירוע פלילי בשל סכסוך אישי וללא קשר לעבודתו. בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי מסתבר יותר שהירי בעובד היה ירי אקראי או בשל טעות בזיהוי מאשר ירי שכוון אליו באופן אישי. לאור האמור, אשת העובד המנוח זכאית לקבל גמלת תלויים בנפגע עבודה בגין האירוע בו נורה העובד וכתוצאה מכך נפטר (ב"ל 31943-08-18, קטרין פיומי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.8.2022).

ביה"ד הארצי פסק כי תשלום רכיב שעות נוספות גלובאלי היה מוסווה לשכר רגיל שעה שרכיב זה משמש כבסיס להשלמה לשכר מינימום
טקסט: ערעור על פסק הדין של ביה"ד האזורי לעבודה בעניינו של עובד שהועסק במסעדה בבעלות המעסיקה במשך כ 6 שנים, תחילה בתפקיד שוטף כלים ובהמשך כטבח. עקב סגירת המסעדה הוצע לעובד לעבוד במסעדה אחרת סמוכה בבעלות חברה אחרת. ביה"ד האזורי קבע כי לעובד הוצע לעבוד בחברה האחרת באותם תנאי השכר תוך שמירת הזכויות והרציפות וכי העובד סרב להצעה ולכן מדוב בהתפטרות. ביה"ד לעובדה קבע כי רכיב שעות הנוספות שתבע העובד אינו פיקטיבי אך חייב את המעסיק לשלם הפרשי שעות נוספות וכן סכומים שונים בגין תקופת עבודתו. העובד הגיש ערעור וחזר על טענותיו כי פוטר וכי שעות הנוספות היו בגדר רכיב פיקטיבי. ביה"ד הארצי לעבודה פסק כי בנסיבות מקרה זה רכיב השעות הנוספות הגלובלי ששולם לעובד לא נראה כתשלום עבור שעות נוספות, ומסתברת יותר המסקנה כי רכיב זה לא היה תשלום בחסר בעד שעות נוספות, אלא תשלום שכר רגיל תוך הסוואתו בשם אחר. לפיכך העובד זכאי לגמול שעות נוספות בסכום גבוה יותר מכפי שנפסק לו. כמו כן פסק ביה"ד הארצי כי במקרה זה אין מדובר בחילופי מעסיקים באותו מקום עבודה או בחילופי מקום עבודה אצל אותו מעסיק, אלא בסיום עבודת העובד אצל המעסיק, כאשר לא הייתה חובה עליו להסכים להצעה לעבור לעבוד בחברה אחרת, והוא זכאי לפיצויי פיטורים (ע"ע 8531-08-20, נמר אחמד נגד רחמו- מעדני נחלת שבעה בע"מ, מיום 28.04.22).