ביום 11.5.2022 פורסם ברשומות חוק דמי מחלה (תיקון מס' 6), התשפ"ב -2022. ע"פ התיקון לחוק, עובד שחלה במחלה ממארת או מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר בשל כך מעבודתו לשם טיפול תקופתי או בדיקות תקופתיות, אף לאחר החלמתו, יהיה זכאי לקבל ממעסיקו תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרו או מחלקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית ובכפוף לאישור רפואי מתאים.

מחולל זה מפרט את סוגי ההיעדרויות של עובד הנעדר לצורך סיוע וטיפול בבן משפחה, המזכים אותו בתשלום דמי מחלה.

תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה, אשר התקבל ביום 25.8.2022, נועד לאפשר כלי נוסף לעובדת למימוש הזכות לשכר שווה. בהתאם לתיקון, חלה חובה על גוף פרטי וציבורי אשר מעסיק מעל ל-518 עובדים/ות וכן על מעסיק ציבורי המוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה לחוק2 כאמור בסעיף 6א לחוק, להפיק שני דוחות, מידי שנה, המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים, בהתאם להוראות החוק.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב- 2022. החלק הראשון בחוק נוגע לנקודות זיכוי להורים, תוספת של נקודה לכל אחד מההורים לילד שמלאו 6 עד 12. התוספת נוגעת ל-610 אלף הורים עובדים, בהיקף של 2.1 מיליארד ₪. אלה מצטרפים להטבות המס הקיימות כבר היום. שוויי כל נקודת זיכוי הוא 2,796 ₪ בחישוב שנתי.

בית המשפט קבע כי העובד יצר על המעסיקה לחץ כלכלי "בלתי לגיטימי". השגת שיפור בתנאי שכר בשיטות שגובלות בסחיטה ממעסיק כפי שהתנהל העובד אינה לגיטימית. יש כאן כפייה כלכלית מובהקת. העובד נהג בחוסר תום לב קיצוני. למעסיקה לא הייתה "ברירה סבירה" אלא להיכנע לדרישת העובד. התנהלות העובד אשר מטה את הכף לראות בה ככפייה כלכלית, הוא התניית ביצוע העדכונים בתוכנה ותפעולה בהיענות למלוא דרישותיו הכלכליות. בית המשפט קבע כי באיזון הכולל, ובשים לב לחומרתם היתרה של מעשי העובד, אל מול היותו עובד ותיק שתרם תרומה רבה למעסיקה, מצא לנכון לפסוק לטובת העובד פיצויי פיטורים בגובה 30% בלבד, כאשר את פיצויי הפיטורים יש לחשב על פי שכרו האחרון - טרם העלאת שכרו לאחר אירועי הכפייה (ע"ש (חי') 52852-09-19, יוסף פרידלנדר נ' עוקץ מערכות בע"מ, מיום 27.02.2022).

במקרה זה נדחתה תביעתו של שותף בחברה להכיר בו כעובד החברה. החברה הוקמה לצורך רכישת בניין מסחרי והשכרתו. ניהול כושל של החברה בה היו 2 בעלי מניות עיקריים: השותף (יחד עם אמו) ושותף 2 (יחד עם אשתו) והפסד השותף בבית משפט מחוזי לעניין קיפוח בעלי מניות, הובילו את השותף שהפסיד בבית משפט מחוזי לבית הדין לעבודה. שם תבע השותף את החברה ואת שותף 2 בגין קיום יחסי עובד- מעסיק וטען כי הוא זכאי לתשלום שכר וזכויות סוציאליות בכל השנים בהם עבד בחברה. בית הדין כאמור דחה את תביעתו על בסיס נימוקים רבים כגון: היעדר הסכם עבודה, היעדר פיקוח, חוסר אמינות בגרסת השותף וקביעה שפסיקת בית הדין הארצי לפיה שותף בשותפות, בין רשומה ובין שאינה רשומה, אינו יכול להיחשב כעובד של השותפות (סע"ש 52922-06-20, משה כהן נ' א.מ.ע.י נדל"ן בע"מ ו- ישי בנין, מיום 16.02.2022).