חג החנוכה בפתח ועובדים רבים יוצאים לחופש לשם טיפול בילדיהם השוהים בחופשה. ככלל, החוק אינו מעניק לעובד זכות להיעדר בתשלום בחג החנוכה וימים אלה ינוכו מצבירת החופשה של העובד.

מאמר המקיף את ההשלכות בהמשך התפרצות נגיף הקורונה בישראל. המאמר עוסק בהארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה ומענק הסתגלות מיוחד, חזרה מחל"ת או ההמשך שהייה בחל"ת, שינויים במצב התעסוקתי והשפעתו על פיטורי העובד וזכאותו לדמי אבטלה, חובת עדכון השינויים התעסוקתיים ועוד...המאמר מבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו. לפני שימוש במידע יש להתעדכן באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי והרשויות האחרות. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת.

מחולל זה מפרט מתי מעסיק יכול להוציא עובדים לחופשה שנתית בכפוף למגבלות מסוימות.

רשות המיסים פרסמה את רשימת הישובים המוטבים הנכללים בתיקון מס' 256 לפקודת מס הכנסה. בתיקון תוקן סעיף 11 לפקודת מס הכנסה כך שלגבי התקופה שמיום 17.6.2020 ועד ליום 31.12.2022 נוספה הגדרה בסעיף 11 (א) לפקודה של "ישוב עירוני" - עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית כמו כן נוסף סעיף 11 (ב) (3א)(ד) לפקודה, לפיו מי שהיה תושב בישוב מוטב שהוא "ישוב עירוני" בהתאם לכל כללי סעיף 11 לפקודה, יהיה זכאי לזיכוי נוסף ממס בשיעור של 5% על השיעור הקיים ובנוסף תגדל תקרת ההכנסה הקיימת ב- 36,000 ₪. כל זאת, בכפוף למגבלה ששיעור הזיכוי לא יעלה על 12% מהכנסתו החייבת של התושב הזכאי מיגיעה אישית וזאת עד לתקרה של 168,000 ₪.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר בעניין שיפוי למעסיקים עבור תשלום ימי בידוד לעובדים. בהתאם לחוזר, כדי להקל על המעסיקים ולסייע להם כלכלית בתקופת משבר הקורונה, ביטוח לאומי יפצה מעסיקים ששילמו שכר ימי מחלה לעובדים שלהם ששהו בבידוד, וישלם להם עבור ימי הבידוד של העובדים, במהלך התקופה מ- 1.10.20 עד 31.3.21

העובד עבד אצל המעסיקה בעבודות בניה עד לפיטוריו. העובד תבע את המעסיקה בין היתר על כך שהמעסיקה ניכתה משעות עבודתו שעה אחת בכל יום, במקום 30 דקות זמן ההפסקה. המעסיקה טענה כי סך כל זמן ההפסקות שקיבל העובד הגיעו לכדי שעה כי מעבר להפסקה הראשית קיבל העובד הפסקות נוספות וכן הפסקה משלימה להפסקה הראשית. ביה"ד האזורי קיבל את תביעתו של העובד וקבע כי המעסיקה לא הוכיחה כי נתנה לעובד הפסקה מעבר לחצי שעה. ביה"ד הארצי קיבל את ערעור המעסיקה בעניין ההפסקות וקבע כי המעסיקה הוכיחה שניתנה לעובד הפסקה לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, דהיינו הפסקה ראשית בת חצי שעה והפסקה משלימה בת רבע שעה, שביחד הצטברו ל-45 דקות. אשר לרבע השעה הנוספת של הפסקה שלא הוסדרה בחוק, בית הדין הארצי קבע כי מהותה לא הוכחה על ידי המעסיקה ולכן אין לנכות משעות העבודה זמן ההפסקה הנטענת שמעבר לזמן ההפסקה על פי דין (ע"ע 18335-12-18, אכרם שראונה בע"מ נגד אשכול פרוייקטים בע"מ, מיום 20.01.20).

עובד בעל מניות, עבד בחברה פרטית שנים עד אשר הסתכסך עם אחד השותפים ואז התפטר. העובד הקים חברה מתחרה, במקביל הצליח לשכנע עוד 2 עובדות להתפטר ולעבור עמו לחברה החדשה שהקים. בנוסף, העובד והעובדות שהתפטרו הצליחו לקחת 2 לקוחות שהיו שייכים למעסיקה. המעסיקה תבעה פיצוי בגין נזק ממוני ולא ממוני שנגרם לה כתוצאה מגניבת הלקוחות, התנהלות בחוסר תום לב, פגיעה באמון וגניבת סוד מסחרי שלה. בית הדין קיבל את התביעה ופסק לטובת החברה הן פיצוי ממוני והן פיצוי בגין נזק לא ממוני בהתאם למידת תרומתם של כל אחד מהעובדים על ביצוע העוולה שגרמה פגיעה לחברה (סע"ש 14888-09-18, אליעם קול סנטר בע"מ נ' מיכאל שמלה ואח', מיום 31.07.2020).