מועד תחילת ההפקדות לגמל החל על מעסיק, המפקיד בהתאם להוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, משתנה בין עובד שמבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו לבין עובד שאינו מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו. עובד שאינו מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו - יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה. עובד שמבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו - יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו. ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס - המועד המוקדם מבניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה.

מחולל זה יוצר עבור המשתמש הסכם עבודה בין עובד למעסיק, בהתאם לנתונים המוזנים לתוכו.

המוסד לביטוח לאומי פרסם הודעה בעניין מענק אבטלה ממושכת. בהתאם להודעה, בעקבות תיקון בחוק, בבדיקת הזכאות לקבלת מענק אבטלה ממושכת, נספור את 100 ימי האבטלה בין התאריכים 1.3.20 עד 31.10.20

ביום 29.11.2020 פרסם המוסד לביטוח לאומי הודעה בעניין דחיית מועד הדיווח. בהתאם להודעה, מועד הדיווח ותשלום דמי ביטוח עבור עובדים בחל"ת לחודשים אפריל עד נובמבר 2020 נדחה ל- 15.1.2021.

ביום 25.11.2020 פרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה חוזר ובו הנחיות בדבר תשלום עבור ימי בידוד לעובדים במגזר הציבורי. ביום 19.11.2020 פורסם ברשומות חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020. חוק הבידוד מסדיר את אופן התשלום לעובד הנעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד בהתאם להוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), התש"ף - 2020 וכמפורט בחוק הבידוד. כמו כן החוק מסדיר מנגנון פיצוי לחלק מהמעסיקים בעד התשלום ששולם לעובדים בתקופה בה שהו בבידוד. בהנחיות אלו מפורטים עיקרי החוק, ואין בהן כדי להוות תחליף לעיון בהוראות החוק. מטרת חוזר זה להנגיש את הוראות חוק הבידוד למעסיקים במגזר הציבורי. יובהר שחוזר זה אינו מיועד למעסיקים בסקטור הפרטי.

לעניין גילוי פרטי השכר בית הדין קבע כי איסור על חשיפת השכר פוגע בתחרות החופשית המתבססת, בין השאר, על עקרון חופש המידע, פוגע אף בחופש הביטוי של העובד. גובה שכרו של העובד ורכיביו אינם מידע השייך למעסיק בלבד, וככלל אין מדובר בסוד מסחרי של המעסיק. מדובר במידע פרטי השייך בצורה מובהקת יותר לעובד מאשר למעסיק. למעסיק אין זכות לחלוק מידע זה, בכפוף לחובותיו על פי כל דין, בלא הסכמת העובד, אחרת ייתכן ויהיה אחראי לפגיעה בפרטיות העובד. מן הצד השני, כאשר בוחר העובד לגלות את פרטי שכרו הוא מגלה מידע פרטי שלו, דבר אותו הוא זכאי לעשותו. השכר הניתן לעובדים הינו מידע עסקי של המעסיק, אך אינו סוד מסחרי, זהו מידע הזוכה לרמת הגנה פחותה. בית הדין הוסיף כי בהיעדר סוד מסחרי מוגן בו השתמש העובד בניגוד לדין, הרי שעוצמת האינטרס הקנייני המוגן של המעסיקה נמוך מאוד. באיזון בינו לבין חופש העיסוק של העובד ידו של האינטרס הציבורי המגולם בחופש העיסוק על העליונה. בהתאמה לכך, אם ישנו פסול במעשיו של העובד, הרי שאין הוא מגיע לרף החומרה המהווה הפרה של חובת תום הלב (סע"ש 57327-01-18, מידות ומעשי נוף נ' מרדכי הרוש, מיום 12.8.2020).

העובדת עבדה כמורה במשרד החינוך ובמהלך שנות עבודתה נכפה עליה לטענתה הצורך לדבר בקול רם מול כיתות גדולות מלאות בתלמידים, והיא החלה לסבול מצרידות, עד אשר פנתה למומחה אא"ג שאבחן יבלות על מיתרי קולה שהתפחתו עקב מאמץ קולי. טענותיה כלפי המעסיקה בתמצית הן כי זו לא דאגה לבריאותה ולמסגרת עבודה ראויה, לא הדריכה אותה כיצד לעשות שימוש נכון בקולה ובשל כך נוצרה יבלת על מיתרי קולה, שגרמה לה לצרידות ובעטיה נאלצה גם להפחית מהיקף משרתה. מנגד המעסיקה טענה כי לא הוכח יסוד ההתרשלות באשר העובדת היות ולא עבדה בסביבת עבודה חריגה וכן חולקת על קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העסקתה של העובדת לבין הצרידות שהתגלתה, ועל כך כי מצבה הרפואי מקנה אחוזי נכות. נקבע שכדי למנוע הצטרדות ולצמצם את הנזק למיתרי הקול, המעסיקה הייתה צריכה להפנות מורים לקלינאי תקשורת אשר יסייע בידם לעשות שימוש נכון בקולם. באשר לחובותיו של המעסיק צוין כי מעסיק חב בחובת זהירות כלפי העובד אצלו ועליו להגן על עובדים מסיכונים המצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה. נפסק כי משרד החינוך לא הדריך את העובדת כראוי לשמור על קולה, ולכן הפר את חובת הזהירות שלו כלפיה ולאור זאת נפסק לעובדת פיצוי על סך 216,000 ₪ (ת"א 30740-02-15, פלונית נ' מדינת ישראל-משרד החינוך, מיום 30.12.19).