אישור
כל עובד - סוגיות בהעסקת עובדים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום העצמאות
דף הבית > סוגיות בהעסקת עובדים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום העצמאות
סוגיות בהעסקת עובדים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום העצמאות
תקציר
שעות העבודה ביום הזיכרון סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") קובע, כי ביום שלפני חג, שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק, ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום העבודה על 7 שעות. יום העצמאות נקבע כ"חג" שהוא יום שבתון במסגרת חוק יום העצמאות התש"ט-1949. לפיכך, בשילוב עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה הנ"ל, יום העבודה ביום הזיכרון, שהוא ערב יום העצמאות, יהיה של 7 שעות. במידה ונקבע במסגרת של חוזה עבודה, הסכם קיבוצי/צו הרחבה או נוהג, יום עבודה שתחומו קצר יותר, יש לנהוג בהתאם. במקומות עבודה, שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, מכוח צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה במגזר העסקי(1) בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות, בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה קובע, כי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור). צו ההרחבה הנ"ל קובע עוד, כי במקומות עבודה, שבהם עבדו 6 שעות בערבי חג, בתשלום של 8 שעות, ימשיכו לעבוד כך. היעדרות עובד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל סעיף 4 לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג-1963 קובע, כי קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון. לעניין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד. קרוב משפחה מוגדר בסעיף כ-הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות. יצוין, כי חלל מערכות ישראל הינו כל חייל שנפטר במה ...
המסמך המלא פתוח למנויים בלבד!
לקבלת מנוי התנסות עכשיו!
הודעה אישית